- “כמה נמאס לי לקנא בצרפתים”, חנוך לוין ותודעת הפרובינציאליות; בין “הרטיטי את לבי” ל”הבכיינים”
- “לֹא חַיֵּי עוֹלָם וְלֹא יְרוּשָׁלַיִם” מבט מן המערב: זך, ויזלטיר, רביקוביץ
- “סיפור על אהבה וחושך”: תעמולה, נרקיסיזם והמערב
- “שֶׁתַּעֲלֶה בְּעָשָׁן קַטְנוּת הָאֱמוּנָה”: על ספר השירים “יממה” של רוני אלדד
- ״אדם הוא משל ואין לו נמשל״, שיחה עם תמר גטר
- Le pain, le quotidien
- אֱהַב אָחֵר מדוּמֶה וּשְׂנא אָחֵר מַמָּשִי; תהפוכות אהבתו של פייר פאולו פאזוליני לַקולקטיב הַמכוּנֶה ‘העם’
- אחד עשר: התיאטרון על-פי לוין
- ביבליוגרפיה
- בין הזין של אלטמן הקטן לתחת של שְׁוַרְצִיסְקָה; על נפילת האדון, קומדיה, דמוקרטיה: “מציצים” של אורי זוהר והקומדיה של חנוך לוין
- האירוניה של האדון ומות השירה, המקרה של אבידן
- המנון לגוש
- הקול של טלי לטוביצקי; על “הזכות לשלמות הגוף”, ספר שיריה האחרון
- השואה היא שלנו (של כל הלא-מוסלמים); סוד הקסם של אושוויץ והשואה כגילוי מחדש של העבר האירופי המאוחד
- חמישי: התשוקה ל’דבר עצמו’ וביטולה
- חמישי: התשוקה ל’דבר עצמו’ וביטולה
- חמישי: התשוקה ל’דבר עצמו’ וביטולה
- מבוא: מ”האדם באוהל” עד ל”וילה בג’ונגל”
- נאורות
- נספח: מחזותיו של חנוך לוין על פי סדר כתיבתם
- עשירי: הקומדיה הפְּרֶה-אדיפאלית
- פרק אחרון – עמודי הסיום
- פרק ראשון
- פתיחה / רואים אלוף
- רביעי: על הלשון
- שביעי: ‘משחקי חפץ’
- שישי: “דַּמּוּ לָכֶם לא-כלום”
- שלושה-עשר: הראשית היא האחרית
- שמיני: כפילים
- שנים עשר: מחזות המיתוס
- תשיעי: אנחנו (העבדים) והם (האדונים)
- קינה
- המזוקן
- געגוע
- עיוורון
- אפריים חוזר לצבא
- הדמויות
- גוף
- נשימה
- אכתוב על קוּרט אומר קדיש על עזרא
- ערפל
- אבא של רחלי שהיה שחקן
- כולם וההורים של כולם
- זין של גוי
- קונצ’רטו
- להרוג את נשיא התעשיינים
- חיפזון
- מוצא המשפחה
- ערב יום-הזיכרון, פורים ואפילו לפני-כן
- 1. [בלילות אני ער]
- 2. [בלילה פנַיִךְ]
- 4. [צער נִגלה]
- 3. [נרדמים]
- 5. [בלילות לפעמים]
- 6. [קורי הכבישים]
- 7. [שוֹטטות]
- 8. [לא כלב בודד]
- 9. [הייתי ציפור]
- 11. [לא בחלום]
- 10. [הגעגועים עשו אותי]
- 12. [סיפורי המסעות]
- 13. [מה אומר]
- 14. [איך אני יושב]
- 15. [אם קוראים בשמי]
- 16. [במרחק שני אוטובוסים]
- 18. [פעם ברגעים כאלו]
- 17. [ואני עובר]
- 19. [איש מאכיל אשה]
- 20. [אני מודה נסעתי]
- 21. [יום אחד אשכח]
- 22. [עוצרת הרכבת]
- 23. [ביציאה הסואנת]
- 24. [בשויצריה]
- 25. [גשם על חלונות]
- 26. [לב מחובר]
- 27. [הדופק שלי]
- 29. [אני ישנתי]
- 28. [אשה מזדקנת]
- 30. [בבית חולים מתה]
- 31. [אחד בלי אוויר]
- 34. [המִספר שעל הזרוע]
- 32. [מתעורר משינה חולה]
- 33. [מת במחלקה]
- 36. [שושנה של דם]
- 35. [ועל פני המת]
- 37. [וכל הלילה]
- 38. [גופי הגדול]
- 39. [האוכל בסדר]
- 40. [בלילה בקרון]
- 41. [רחל המשוררת]
- 43. [כשהתמניתי רמטכ”ל]
- 42. [בחצות הלילה]
- 45. [פיגוע]
- 44. [ערב סתיו]
- 46. [איש הג”א]
- 47. [עוד מעט עוד]
- 48. [את השיר על לינה]
- 49. [בערב אנחנו שוכבים]
- רק הגוף זוכר
- לא שירה פוליטית, נסיגה
- לבד, ליריקה צרופה
- עצה לבנה
- אהבה מוּשתנת
- 1. לא בַּאר
- 2. לא זונה
- 3. לא טלפון
- 4. צריך היה
- 5. נחמה
- 6. המתנה
- מת הגבר בן שלושים וחמש
- המראת הנשמה
- חדירה
- זרע
- נוקטורנו
- 1. עיניים
- 2. לשון
- 3. שדיים
- 4. נפש
- שיר לאשת איש
- שיר חתונה
- נערת הרוֹק
- שיר דתי
- שיר אהבה (1)
- שיר אהבה (2)
- שיר אהבה (3)
- שיר אהבה (4)
- ריכוז
- בלי ירושה
- קריעה
- דוגמנות שינה
- שיר אָשָׁם
- קודש
- טיטוס מטלפן לבֶּרֶנִיס
- [ליד הבית שלנו]
- זיעה אדומה
- עיניים לא מביטות יותר
- In manus tuas commendo spiritum meum
- תינוק
- חיים אחד
- גבר
- קליניקה
- מכתב ללוקאץ’
- חסד
- מנגינה
- כתובת
- בחירות
- סוֹנֶטַת אֶמִיל גרינצווייג, למשל
- לזכר אַן
- המטומטם הזה יצחק
- בתשובה לשאלתך, אם עברייה
- טפוּ, אני אומר לך, טפוּ
- קרעים של אדמה
- יום הכיפורים, 1973
- רשע מה הוא אומר
- בלדה על החייל הטיפש
- ע״ע
- 1. לוֹגוֹס
- 2. זִיאַד יָבוֹא מָחָר לְתֵל אָבִיב
- 3. כְּתוֹבוֹת נְאָצָה
- 4. דּוּ שִׂיחַ
- 5. אָבִי, פָּלִיט יְהוּדִי מִגֶּרְמַנְיָה
- בריגדה אדומה בחושך
- הקדמה
- אפרים חוזר לצבא, תמונה 1
- אפרים חוזר לצבא, תמונה 2
- אפרים חוזר לצבא, תמונה 3
- אפרים חוזר לצבא, תמונה 4
- אפרים חוזר לצבא, תמונה 5
- אפרים חוזר לצבא, תמונה 6
- אפרים חוזר לצבא, תמונה 7
- אפרים חוזר לצבא, תמונה 8
- אפרים חוזר לצבא, תמונה 9
- אפרים חוזר לצבא, תמונה 10
- מרחק
- בארץ זרה בחושך סמיך
- בכפר שגם את שמו איני יודע
- גוף שני
- בלדה על האסיר ד.
- כד
- הַשְׁבָּעָה
- רתיעה
- בלי סיום
- אל תירא
- בתוהו
- התמנוּן לופת גרון
- שיר שגרסתו הראשונה קראה לטרור
- אחיֶה
- 1. רישומים
- 2. Lago Maggiore
- 3. צמרמורת
- 4. ארס פואטיקה
- 5. חיפזון
- 6. ליד אַזוֹלוֹ, תאנה
- 7. ריצה
- 8. Nur Eine Erde
- 9. על הפּוֹ, בלעדיִךְ
- 10. מעין סיום
- עיר אחת
- גבול האור
- מטאור
- אזרח העולם
- ערים זרות
- גולה
- איש בלי בנים מת בבית האבות
- סוף הימים
- בחילה
- לוויה שקופה
- אמא
- בתוך הגוף שלה
- ליצנים
- עליִךְ להודות
- שיר בלי מִלת סיום
- מין מפורק
- צידוק הדין
- צנועה
- פצע
- צילמנו לוויה
- לוח המודעות ליד תחנת הרכבת
- מחשבות על גלות
- ציטוט
- זכרון שלושה מתים
- זכרון שלושה מתים (2)
- ירושלים, חורף 88′
- אלוהי הסליחות
- פקודת יום
- מזמור לאסף
- באוזני השופט
- שיר על תענוג פסול
- צא
- שמע אדם
- כוונה
- אם אין אלוהים
- פטפוטַי, שתיקתך, אבי
- מעין הקדמה
- ההטרוגניות היא הגיהינום
- “אנחנו ה-12 שבעפר השוחות”
- חיי המין של כוחות הביטחון
- את ישנה
- מיתר
- על אמנות השיר
- מיטה 1
- מיטה 2
- מיטה 3
- מיטה 4
- מיטה 5
- בְּנִי
- מיטה 7
- אמנות
- אייכָּה
- עד בלי הַכֵּר
- גוף
- בשר
- מתאיין
- בן
- שירה
- עֵד
- אלמוג
- 1
- 2
- 3
- 4
- 5
- 6
- 7
- 8
- זמזום
- מונח
- פחות ופחות
- פלדה
- מונחים
- אדם
- זבוב
- גוף
- חלון
- חדר
- רחוב
- שיר
- רכבת
- אור
- ניקור
- לובן
- ונזכור את כולם
- ארוחת בוקר
- שינוי מין
- *
- כפופה
- זיעה
- שיעול
- כָּתְבה
- אורי
- השקעה
- אוותר
- ימימה
- צמצום
- אמר ר’ נחמן מברסלב:
- אהבה
- שיר
- כְּאַין
- גשם, חי אחר
- ליום הולדתך
- פרפר
- לחם, חוק
- השנים
- נמייה
- סדן באמצע
- נקרא לקדוּשה
- מבט
- חידה
- גולם
- נוקטורנו
- הליכה
- עד הבוקר
- 15.12.96
- סיכום
- רחם
- יום הולדת
- שקט
- יהיה
- ארכה
- אופק
- Me encanta
- ריח הזרע
- גללים
- רחוב
- בא והולך
- סינקופת יארנטון
- דג
- מסעות
- בָּיִת
- חוף
- הנפש, אושר
- ראש השנה
- בתוך המוח
- סיר שטוח
- התחיינה האותיות הללו
- אלוהים
- שקט
- מתוק שלי
- זרע
- בורגנים
- גופייה
- בגד
- הַתָּזָה
- לילה במלון קר
- שיר בלי הקדשה
- שפת אמי
- עולם אדוֹן
- שלום עולמי
- שַעַר ריק
- לעבור
- סאלווה
- שלושים
- על האמת
- טבע דומם
- יְרוּ, יְרוּ, ירושלים
- הדמעה הישנה של הדוור
- המטומטם הזה, יצחק (סוף)
- OD
- שבעה
- אפיטף
- Rivoluzione.1
- 2. עכבר
- 3. שלילה
- באביב, אחרי המילואים
- פתח דבר
- העברית המדוברת כסחורה מתבלה
- “חזיר גדול האדמה”
- “ובפי אין דבר להגיד לה”
- “הרוח בשלל לשונותיה משמיעה ואין שומע קולה”
- היות אב
- דיוקן המבקר כאב מתאמץ
- הגזענות כפי שמסבירים אותה בצרפת
- מעלותיה של השבתאות החדשה
- “אנו קוראים להנהגה הפלסטינית ליישב את הסכסוך לא באלימות”
- מוטו
- שיר פרידה מאהבה גדולה
- כרגיל, בבוקר, לאחר פיגוע
- כתיבה
- עיר הלווייתן
- מדון
- 1. מוזיקה
- 2. גבר שוכב
- 3. גוש
- 4. הטקס
- 5. מקץ שנה
- 6. אצבע אלוהים
- 7. בכי
- 8. מוזיקה אחרת
- 1. פעמוניות
- 2. מתיקות
- 3. סוד
- 4. יין
- 5. חיים
- 6. ליטוף
- 7. פטמות
- 8. באנו
- 9. מנוחה
- 10. עריקה
- נוף עם פחד בעין
- Kultur
- רב”ט ישעיהו הולך לכלא
- RSVP
- אהבת האמת
- הסכמה רחבה
- הסדר ביניים
- שקיעת דם
- שמור על עצמך, חייל
- שפנים
- השיר על מדינת העם היהודי
- Allons enfants de la patrie
- פוּי (שיר לסולנים ומקהלה)
- הברית הכי חדשה
- הארץ שלנו
- שנה חדשה
- השלג ירד
- מַעגל ועֵגל
- יופי
- דיבור
- דלת סגורה
- גניזה
- על היילוד מברך
- בית בחושך
- אַת
- שקט
- הבטחה
- 1. מבושים
- 2. ייבוש
- 3. בואינג
- 4. האדמה
- 5. הכלנית
- 6. שקיעה
- 7. בוקר
- 8. ערב
- 9. כיבוש חדש
- כאב ותענוג
- אחרי החתונה
- אורי
- כמה שתיתן לי, וכמה שייתנו החיים
- געגועים בשב”כ
- תנחומים
- שם חדש
- סונטת קרויצר
- גיטה כהן והכהונה
- המארב
- יַעֲמֹד בְּנִי
- היעדרות
- מומנט מוזיקלי
- שֵׁם
- מכתב
- שיר המעלות
- מִדְבָּר
- נוקטורנו (2006)
- אבק
- ממזר
- נחש
- תפוח
- אַיֶּכָּה
- הנפילה
- געגוע
- הבל
- בעצב תלדי
- כביכול הווה
- תנאי
- ציווי
- העתיד
- הווה
- יהודה עמיחי
- פרחים
- רגע
- הרוגי מלכות
- עלי תאנה
- שנת אדם עליון
- שיר לאשה
- לא ראיתי
- צוואה
- שיר נגד בושה
- עניין של אהבה
- נאום קבלת פרס ישראל לשירה
- האביב של 1967
- אֵם הדרך
- געגועים לְח’
- כפתורים
- כאילו כלום
- מרוב אהבה
- דהייה
- שיר למתַרְגֶלת
- אורפיאוס מנסה שוב
- הנֶצח שָׁם
- לא מותק
- מלאך
- נעל
- החדר הבא
- גחלילית
- מאפייה
- שַׁהַרָזָאד
- עוד
- לבן, אדום
- דָּמִי
- הה מרטינה (שיר חורף)
- אנחנו
- הנה הסתיו חלף
- עששית
- שומרי ראש
- עד עולם
- בחיק
- מוטו
- נשמה
- ליבּוּי
- מול הדרך
- בסתר דיברתי
- גופֵךְ
- גפרור בוער
- עוד מעט
- יונק דבש
- גחלת
- עוד רגע
- רוץ
- עוֹף
- כאן
- אחרינו
- עוד מכה אחת
- צמרמורת
- יופי קולוניאלי
- לא הזיקנה
- מלא
- אושר
- פלגיאט
- סתיו
- ליפה בבנות
- גשם
- עָלֶה
- המאהב האנגלי
- חתולה
- שיר מתוק
- שדיה
- המטבע והשָׁד
- צעצוע
- פריחת הלילך
- שִׁכחה
- זיכרון
- מצֵבה
- בלדה
- דיבוב
- אורפיאוס מוותר
- געגועים
- בלילות
- ער עקבתי
- לא כלב
- שלא עָשַׂנִי
- הקומביין
- הקְרָבה
- שלום בית
- התנהגות הולמת
- בן לוּ היה לי
- יוקר המחיה
- רוכבי האופניים
- דם על הידיים
- עצות
- סמל
- פיטורים
- מת דן דאור
- ארוחת ערב
- בלי צער
- אף אחד
- אדון
- זִקפּה אדומה
- Post Coitus
- לא הרבצתי
- איזוּן
- לריק
- עוד פעם הוא הולך בשדות
- היום שבו איחדו את מפלגות-הפועלים
- מותו של סוכן הש.ב. בנציון שטרקמן
- מחוץ לגדר
- מיהו אשכנזי?
- אנו כותבים אותך מולדת(1)
- המלך האכזר מכל המלכים
- השולחים למות מבכים אתכם, ההולכים למות
- “משאלות הלב יוצאו להורג”
- יצירת ספרות כתיאטרון
- נלך
- מקף
- חזור לישון
- דַבּוּר
- off duty
- הזר מקנא לחן רעייתו
- שמיכה
- שריון
- דם
- שוויון
- אוהב ימים
- 4. פֶּתַח עיניים
- 5. כמצולה שאין בה דגים
- 6. לשמש, לחופש
- 7. להשתין על הארץ
- בשירות מחלקת התרבות
- איך היינו בזבזנים, עד מאוד
- הפנטזיה הקולוניאלית של “המולדת השניה”
- תמונה קבוצתית עם כלום
- כולנו יהודים ורק יהודים
- התרבות היא שוט להצלפה
- על העונג הגלום בעובדות
- “רס”ר סקס, חשבונאי תחת”
- עונש התשוקה על חטא הכיבוש
- דברים שהשתיקה (לא) יפה להם
- המודרניזם הוא הפה הפעור של הלנה וייגל
- רוח הבלהות הזאת
- איך צריך יהודי לשבת על כיסא
- “הקפיאו את הרגע, נתגעגע אליו”
- על יחסיות
- הגזענות המשחררת
- 1. [ברבור נסחף]
- 2. [כמה תמימה]
- 3. [ואני לא מבינה]
- 4. [ואז נרד עליהם]
- 5. [אכן יש להודות]
- 6. [עשן נמוג]
- 7. [זמני הרכבות והמטוסים]
- על ערכה של האבהות
- סינדרום ג’ורג’
- בת טובים
- אמא של יצחק
- מחלוקת הבכי במטכ”ל
- בחלום ניסה להסביר לאביו
- מנינגיטיס
- הרהורים על חקר ההיסטוריה
- פרח הרקטום הכחלחל
- פרופסור גארנישט והלא-מודע
- על לשון הפרוזה העברית
- קץ ההיסטוריה
- קרב מגע
- שבעה
- הבעל של בטי
- גדי פֶרְגֶבֶּנְס מתחצף
- סיפור הסיפורים
- העקידה הצליחה
- הנהו רב החובל שלנו
- לורליי הכלבה
- הקברניט מיילסטון
- העקידה נכשלה
- דם על הים
- הספינה האבודה
- [אופק יאסוף עגורים]
- מה שלמדתי מההיסטוריה
- מקהלה יושבת
- ואתה עייף ויגע
- תכלת
- סילוק
- ריח דבש
- צועקים אלי
- שוברט
- בן חורין
- 1. אשה, עבר, הווה
- 2. זהב הגן
- 3. אֶלקוֹ
- 4. אורח
- 5. הדָבר
- 6. הנשמה
- תורמוסים
- אִלחוּש
- הבדלה
- על הדיבור
- לא נוסעים
- יש לי די
- 1. שְמַע את קולךָ בּא
- 2. לא אחנוק אותך
- 3. סַפֵּר
- 4. אגע בָּךְ בעלטה
- 5. מלון ליד הים
- 6. צא שמש
- 7. פתק
- 8. צללית
- 9. האם זה אלהים שָם, הַזָּקיף ההוא השחוֹחַ, במגדל השמירה באפילה עם פרוז’קטור ומקלע
- 10. מלים בשר, מלים דם
- 11. שיר על חירות
- לישון במקום אחר
- הוי ביכנר
- ריחוק
- קו-כביש-קו
- פחד, אומץ
- תולעת
- 1. חייב
- 2. בינתיים
- 3. שכח
- 4. חשוּב
- 5. סיפור
- 6. ידיעה
- 7. רכבת
- עונות
- מן הדלת בלי לזוז
- פקודות
- [אני, איציק]
- רעי
- עגל
- אהבת הארץ
- שיר על ראש הממשלה והערת שוליים בסופו (*)
- 1. עיניים
- 2. פנימית ד’ לפנות ערב
- 3. שקט
- 4. ציפור
- 5. גם את ציפור
- 6. כי אין בנו
- 7. הלא הנשמה היא חִרחור
- 8. מות המספר
- 9. הערה
- דומם
- המטומטם הזה יצחק (גרסא מאוחרת)
- תוכנית
- חוץ לארץ
- פרק א’: (6.6.82) “יְ-רוּ-שַ-לַ-יִם, יְ-רוּ-שַ-לַ-יִם”
- פרק ב’: (4.11.82) קונפטי
- ראשון: הסקנדל של חנוך לוין
- שני: קומדיה
- שלישי: הפארודיה הגדולה של לוין
- פרק ג’ (10.3.83) פרשת שיבולת
- פרק ד’: (6.6.84) אפרים חוזר לצבא
- פרק ה’: (6.3.81) הַמֶהדִי מוחמד בָּאשִי אוּטְרָאק
- פרק ו’: (25.12.84) אֲדַמְּךָ אֲכַנְּךָ ולא יְדַעֲתִיךָ