46. [איש הג”א]

אִישׁ הָגָ”א בְּפֶתַח הַקּוֹלְנוֹעַ עוֹלֶה חָדָשׁ מֵרוּסְיָה
בְּשִׂיחָה נִרְגֶשֶׁת עִם הַחַשְׁמַלַּאי אַשְׁכְּנַזִּי וְצַבַּר
מְשַׁבֵּחַ אֶת סְטַלִין. זֹאת אוֹמֶרֶת אֶת הַטַּקְטִיקָה
שֶׁנָקַט יוֹסֵף סְטַלִין כְּדֵי לִדְפֹק אֶת הַגֶּרְמָנִים
שֶׁיָּבוֹאוּ עַד לֶנִינְגְרָד וְאָז יַכְנִיס לָהֶם סְטַלִין עַד
הַסּוֹף אוֹמֵר הַזִּ’יד וְהַחַשְׁמַלַּאי
אוֹמֵר חֲבָל שֶׁהַגֶּרְמָנִים לֹא דָּפְקוּ אוֹתָם אָז.
הָגָ”א לֹא מְדַבֵּר עִבְרִית כָּל כָּךְ טוֹב וּבְעִקָּר
חוֹשֵׁשׁ הַמְהַגֵּר שֶׁלֹא הוּבַן הֵיטֵב חוֹזֵר וּמְתַקֵּן:
אַתָּה לֹא מֵבִין? הוּא
סְטַלִין
נָתַן לַגֶּרְמָנִי לָבוֹא עַד לֶנִינְגְרָד וְאָז דָּפַק
אֲבָל הַחַשְׁמַלַּאי עוֹד בְּשֶׁלּוֹ וּמְאֻכְזָב הוּא בְּכֵנוּת
וְהָגָ”א חֲמוֹר לֹא קָטָן מַסְבִּיר שׁוּב אֶת
עַצְמוֹ וְאֶת סְטַלִין.
אַחַר כָּךְ אָמַר הַחַשְׁמַלַּאי לַיְּהוּדִי הָרוּסִי מֵהָגָ”א:
אַתָּה לֹא מֵבִין אִם הָיוּ הַגֶּרְמָנִים דּוֹפְקִים
אוֹתָם אָז, כָּל הַצָּרוֹת עִם הַמְחַבְּלִים לֹא
הָיוּ בָּאוֹת עָלֵינוּ. נִכְנַע הָרוּסִי. בָּזֶה הוּא
לֹא מֵבִין. (שָׁנָה וָחֵצִי כָּאן) עַכְשָׁו הוּא
בְּהָגָ”א, אֲבָל אָז הוּא הָיָה פַיְטֶר בֶּאֱמֶת