אודות הספר:
ורד צלע היא גיבורת הנובלה הניצבת במרכז חלקו הראשון של הספר. בגלל אהבה נכזבת לוורד, חיילת צעירה וממושקפת, מי שמכינה קפה נמס לקצינות הלשכה בבוקר ומגיהה את המפות הסינופטיות בערב, בגלל אהבה נכזבת לוורד זו מרסק אהובהּ, הקצין הבכיר, גיבורו האחר של הסיפור המושך והמר הזה, את מסוקו אל הים ומתאבד.
אבל ורד מופיעה גם בסיפורים אחרים, לפעמים זוהי “ממש אותה ורד צלע” ולפעמים לא. דמויות רבות מופיעות בספר, חוזרות ומגיחות, לפעמים מתגנבות מסיפור לסיפור, לפעמים משתקפות זו בזו, כולן צלעות, האחת של רעותה; כולן נבראות וברואות, כל אחת בידי זולתה, כמו בספרות, כמו באהבה.
זהו ספר על גברים ועל נשים, על מין ואהבה, על מלחמה שנגמרה, על חלומות, על מעשה הסיפור, על הגירה ועקידה, על אהבה עזה של הורים לילדיהם ולילדי אחרים, על געגועים שהם מלכוּת הסיפורים. יש בהם דימיון עז, ואין להם גבולות. הגבולות בין הניגודים מסומנים לעד, ובבירור, אבל שבים ונטרפים.
ב”ורד צלע” שלושים-ושלושה סיפורים, חלקם קצרצרים, חלקם נובלות ארוכות. אפשר לקרוא את הסיפורים כשלעצמם, כמובן, ואפשר לקרוא אותם גם כמפתח לשלושת הרומנים של יצחק לאור, אשר יצאו אף הם בהוצאת הקיבוץ המאוחד: “עם, מאכל מלכים”, “ועם רוחי גווייתי”, ו”הנה אדם”.
ורד צלע
