״הָעֶרֶב הַכָּבֵד הַזֶּה, הַחשֶׁךְ
בַּחֶדֶר, הַנּוּרָה הָרוֹעֶדֶת
גּוֹוַעַת בִּמְחִי יָד מַחְלִיטָה
עַל אֲפֵלָה, צוֹרְבִים
אֶת כְּאֵב הַגַּעְגּוּעַ כְּאִלּוּ
הָיָה עֶלְבּוֹן.
אֲבָל מֵעֵבֶר לָעֶרֶב, לַיָּם
הָאָפֵל כְּמוֹ הָרִים
אַדִּירִים, מֵעֵבֶר לֶהָרִים
לֹא כִּסָּה אוֹתָנוּ אֲפִלּוּ גַל אֶחָד״

בְּכַּבֶּל טְרַנְסְאַטְלַנְטִי
בָּא קוֹלֵךְ פָּשׁוּט מְאֹד
וּבָאוּ הַמִּלִּים בְּטֶלֶגְרַף
בָּאוּ
דִבְרֵי אַהֲבָתֵךְ
בַּדֹּאַר הַמּוּטָס
הַסִּילוֹנִי
כָּכָה שִׁוִּיתִי אוֹתָךְ כָּל הַזְּמַן סְבִיבִי.
אִמְרוּ לַמְיַלְּלִים אַשְׁרֵינוּ
עוֹלָם כָּזֶה סַנְדָּק
הָיָה לָאַהֲבָה הַשַּׁבְרִירִית שֶׁלָּנוּ