שֶׁבַע שָׁנִים אַחֲרֵי שֶׁמַּתְּ שׁוֹכֵן הַכְּאֵב
מִתַּחַת לַסֶּלַע, רֶמֶשׂ שֶׁנָּסוֹג לְשָׁם וְיוֹצֵא לַהֲזָיוֹת
שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁהַכְּאֵב טוֹרֵד פִּתְאֹם נִשְׁכָּח אֲפִלּוּ לִפְעָמִים
וְכַאֲשֶׁר נִפְעָר פִּתְאֹם יַכְאִיב

אֵיזֶה מִכְרֵה כְּאֵב יֵשׁ בִּי וּמַהוּ שֶׁרוֹדֶה מִתּוֹכִי
אֶת זִכְרוֹנֵךְ אֶת תְּמוּנוֹתַיִךְ הַחַיּוֹת
שֶׁבַע שָׁנִים הֵן זְמַן מְמֻשָּׁךְ כְּדֵי לַהֲפֹךְ
אַהֲבַת אִשָּׁה לְאַהֲבָה מוּצֶקֶת, נְבוֹנָה, שְׁקוּלָה, מְדֻיֶּקֶת

שֶׁבַע שָׁנִים הִשְׁתַּנָּה הַמֶּרְחָק וּמִשְׁתַּנֶּה הַגִּלּוּי
“כַּמָּה אָהַבְתִּי אוֹתָהּ” אֲנִי אוֹמֵר לַאֲנָשִׁים
שֶׁלֹּא הִכִּירוּ אוֹתִי אוֹהֵב אוֹתָהּ
וְאֵינֶנִּי מוֹסֵר לְעַצְמִי שׁוּם דִּין וְחֶשְׁבּוֹן זוּלַת דִּמּוּי
אַהֲבָתִי, יַלְדוּתִי, הֶעְדֵּר הַמָּוֶת וְאַחַר כָּךְ עֲיֵפוּתֵךְ
סִבְלֵךְ, שִׂנְאָה מַעֲמָדִית שֶׁלִּי מְתוּקָה, חֲלוֹמוֹת הַנָּקָם הַמַּרְקְסִיסְטִים

וּבַלַּיְלָה הַזֶּה חָלַמְתִּי שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ לְמָקוֹם בּוֹ אַתְּ חַיָּה עַכְשָׁו
בִּשְׁכוּנָה כַּפְרִית. אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁזֶּה הָיָה גַּן הָעֵדֶן בַּחֲלוֹמִי, הַמּוֹשָׁבָה שֶׁלָּנוּ
נִרְאֲתָה לִי גַּן עֵדֶן שֶׁגִדַּלְתְּ אוֹתִי בֹּו וְתַפּוּחֵי עֵץ נִדְמוּ לִי, כַּנִּרְאֶה, תָּמִיד
עוֹמְסִים אֶת עֲצֵי גַּן הָעֵדֶן וּבַחֲלוֹמִי יָלֲדְתְּ עוֹד תִּינוֹקוֹת אַחִים וַאֲחָיוֹת קְטַנִּים
וְקִפַּלְתְּ חִתּוּלִים לְבָנִים וְחָרַדְתְּ לְחַיַּיִךְ וַאֲנִי חָרַדְתִּי רַק לִכְמִישָׁתֵךְ

שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁהַפֶּתֶן יוֹצֵא מִמַּחֲבוֹאוֹ מִתַּחַת לַסֶּלַע וְשָׁב שָׁמָּה
וַאֲנִי מִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתִי מֻכֵּה חֲלוֹם מוֹאֵס כִּמְעַט בְּבַיִת
אַחֵר מִבֵּיתֵךְ, חֹם אַחֵר מֵחֻמֵּךְ, רֵיחַ אַחֵר
תֵּכֶף יָשׁוּב הַחֲלוֹם כְּמוֹ הַלַּיְלָה וּמֵעֵבֶר לַהִתְגּוֹשְׁשׁוּת הַזֹּאת בַּחֲצִי הַלַּיְלָה
אָשׁוּב לֶאֱהֹב אֶת אִשְׁתִּי אֶת בֵּיתִי אֶת חַיַּי הָאֲחֵרִים שֶׁמִּחוּץ לַחֲלוֹם