5. נחמה
כְּאֵב גָּדוֹל כָּזֶה לֹא שָׁוֶה כְּלוּם אִם הוּא פָּג
מִשְּׁמוּעָה חַנְפָנִית: אִשָּׁה בְּעִיר אַחֶרֶת.
כָּל הַשָּׁנִים אָהֲבָה אוֹתְךְ בִּכְאֵב מְאֻפָּק וְסוֹדִי.
אֲדַבֵּר אִתָּהּ קְצָת בַּטֶּלֶפוֹן
אֶפְגֹּש אוֹתָהּ בִּמְעַט הֲנָאָה
סְמוּיָה. לֹא יִהְיֶה לִי דָּבַר לְהַצִּיעַ זוּלַת
חֶסֶד זוֹל אִם תְּהַסֵּס.
וְלִפְנֵי שֶׁיָשׁוּב הַכְּאֵב אֶשְׁכַּב אִתָּהּ. אִם תִּרְצֶה
לוֹמַר מַשֶּׁהוּ עַל הַיָּמִים הַכּוֹאֲבִים שֶׁלָּהּ אֶסְתֹּם לָהּ אֶת הַפֶּה
בְּכַפִּי הַגְּדוֹלָה