אֲנִי תָּאֵב לֶאֱהֹב מְתַעֵב לְהֵאָהֵב
וְכֵן לְהֵפֶךְ
אֵרָתַע הַלַּיְלָה גַּם מִקֶּסֶם הַזּוֹנָה
בַּחשֶׁךְ, בֶּחָצֵר, שׁוֹבֶרֶת גַּלִּים
שְׁתִיקָה אַלִּימָה, רַךְ אוֹ מַכֶּה
הֶגֶה צָרוּד
מִישֶׁהוּ אַחֵר מְנַסֶּה לְדַבֵּר מִתַּחְתִּית גְּרוֹנְךָ
הַמִּתְמַלֵּא בְּכִיחַ כְּאִלּוּ בָּא מֵהַבֵּיצִים
מִישֶׁהוּ אַחֵר דּוֹפֵק. לֹא אַתָּה. אֲבָל כֵּן אַתָּה רָחוֹק מִמְּךָ
קֶצֶף, מֻזְרָע כְּמוֹ פֶּה שֶׁל סוּס
נִדְחָס בַּאֲנָקָה. יֵשׁ אִשָּׁה וְאֵין צַד שֵׁנִי
רַק הַבָּשָׂר וְהַדָּם וְהַזֶּרַע וּמִמְחֶטֶת הַנְּיָר
וְהָרְקִיקָה בֶּחָצֵר וְהָרֵיחַ הָעוֹלֶה
פִּתְאֹם כְּמוֹ פֶּגֶר. הַבָּא בַּתּוֹר
הַגַּעְגּוּעַ לָאֲהוּבָה אֲפִלּוּ
לַמְמֻזְמֶזֶת הָרִאשׁוֹנָה

לֹא מִן הַזּוֹנָה וְלֹא
מִן הַגַּעְגּוּעַ