בְּתוֹךְ הַגּוּף שֶׁלָּךְ פּוֹעֵם עוֹד גּוּף
יַלְדָּה וְאַתְּ מוֹחֶקֶת אֶת הַגּוּף הַהוּא זוֹכֶרֶת
אֶת הַגּוּף הַזֶה, רַק לִשְׁנִיָּה. כְּמוֹ תְּנוּעָה פְּנִימִית,
שִׁיר יָשָׁן בָּרַדְיוֹ מַעֲלֶה בָּךְ זִכָּרוֹן, אַתְּ מִתְנוֹעַעַת:
שָׁלוֹם לְךָ אֲדוֹנִי הַמֶּלֶך. אַחַר כָּךְ שׁוּב כְּמוֹ מֵחֲלוֹם
אַתְּ שָׁבָה אֶל גּוּפֵךְ הַהוּא שֶׁבְּתוֹכוֹ אַתְּ חַיָּה, שׂוֹנֵאת אוֹתוֹ
כְּמוֹ נוּרָה כָּבֶה הַגּוּף הַזֶּה נִדְלָק כָּבֶה

בְּמִסְדְּרוֹן אָפֵל אָרֹךְ פְּתוּחוֹת דְּלָתוֹת. בְּכֹל תָּא בְּכָל
מִטָּה שׁוֹכֵב לוֹ גֶּבֶר עֵר, אֲבָל בָּאַחֲרוֹן – אַבִּיר בְּתוֹךְ
שִׁרְיוֹן גּוּפוֹ – מַמְתִּין הַנַּעַר שֶׁרָצִית תָּמִיד לִינֹק
וּלְהֵינִיק. עִצְרִי לִפְנֵי כָּל דֶּלֶת, סָרְבִי לְכָל הַמַּמְתִּינִים
וְרַק בָּאַחֲרוֹן אַתְּ מִתְפַּשֶּׁטֶת, בְּלִי רֶגֶשׁ בְּלִי בּוּשָׁה שָׁלוֹם
לְּך אֲדוֹנִי הַמֶּלֶך, אֲנִי מִכִּתָּה ו’ שְׁנִיָּה

אֲבָל בְּתּוֹךְ הַגּוּף פּוֹעָה
יַלְדָּה קְטַנָּה, לֹא יוֹדַעַת
מַה אִתָּהּ, רוֹצָה רַק אַהֲבָה
רוֹצָה פִּנּוּק, שׂוֹנֵאת
לִכְלוּךְ, רוֹצָה הַבַּיְתָה לֹא יְכוֹלָה
לִהְיוֹת שׁוּם גּוּף.
רַק נְשָׁמָה רַק נְשָׁמָה
בּלַּיְלָה בַּחֲלוֹם, קָרוֹב מְאוֹד לַבַּעַל, שׁוֹכְבִים
אִתָּךְ שְׁלֹשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה גְּבָרִים, אֶחָד
עָדִין, אַחָד גַּס, אֶחָד לֹא יוֹדֵעַ
לִבְעֹל. שָׁלוֹם עֲבָדָי הַיְקָרִים
בְּתוֹךְ הַגּוּף שֶׁלִּי יָמוּת הַגּוּף
הַזֶּה שֶׁל הַיַּלְדָּה הַמְטֻמְטֶמֶת
רוֹצָה לִלְמֹד הַכֹּל, לִהְיוֹת אִשָּׁה אַחַת
שְׁלֵמָה גּוֹמֶרֶת רְגוּעָה בּוֹכָה כָּל כָּךְ בּוֹכָה