לָעִיר הַזֹּאת לֹא אָשׁוּב
לְעוֹלָם, הִרְעַלְתִּי בָּהּ בְּאֵר
אוֹ שְׁתַּיִם, יְדִידַי הַמְעַטִּים
רָדְפוּ אוֹתִי (כִּי גָּנַבְתִּי
מִבֵּיתָם) לָאִשָּׁה שֶׁאָהֲבָה אוֹתִי
קִעְקַעְתִּי בֶּחָזֶה שֵׁם אִשָּׁה מִן
הָעִיר הַקּוֹדֶמֶת. אִם יִתְקֹף
אוֹתִי גַּעְגּוּעַ לֹא צָפוּי, נוֹשִׁים
נָשִׁים, אֲפִלּוּ כְּלָבִים יְגָרְשׁוּנִי
מִשַּׁעַר הַחוֹמָה (כָּכָה אֲנִי
עוֹבֵר עָרִים, מְחוֹזוֹת, אֲפִלּוּ
אֲרָצוֹת)