תְּאֵנָה בַּחוֹמָה נֶאֱחֶזֶת כְּבָר
שָׁנִים, הַחוֹמָה בָּאֲדָמָה
אוֹחֶזֶת עוֹד יוֹתֵר. זְמַנִּים.
וְהָאֲדָמָה בַּסֶּלַע עוֹד יוֹתֵר.
עִדָּנִים. אֲבָל אֲנִי אֶזְכֹּר כַּנִּרְאֶה
אֶת עֵץ הַתְּאֵנָה הַלּוֹפֵת, כִּמְעַט
אֱנוֹשִי. כַּמָּה שָׁנִים אֶשָּׂא אוֹתוֹ
בְּזִכְרוֹנִי כְּמוֹ תִּינוֹק עָנִי אָחוּז
בִּבְשַׂר הָאֵם הַזְּמַנִּי. הוֹ תְּאֵנָה תְּאֵנָה