אֶת הַמְּקוֹמוֹת שֶׁאֶזְכֹּר לֹא אֶזְכֹּר
בִּלְעָדַיִךְ, מֶשִׁי אָפֹר וְעִוֵּר פָּרוּשׂ
בֵּין הֶהָרִים. כְּהֶרֶף נִקְרָע הָאֲגַם
מִתְּזָזִית שֶׁל סִירַת מָנוֹעַ, אַחַר כָּךְ יַחֲזֹר
לְכַסּוֹת כְּמוֹ עוֹר. וְגַם אֶת זֶה בְּלִי לוֹמַר
לָךְ אֶת זֶה לֹא אֶזְכֹּר.

וְאֶת יְפִי הַנָּהָר הַנּוֹצֵץ עַד שֶׁיֵּעָלֵם
גַּם הוּא אִתִּי בַּתְּהוֹם הַשָּׁחוֹר, אִם
לֹא אֹמַר לָךְ, לֹא אֶזְכֹּר