אודות הספר:
“שירים בעמק הברזל” היה הספר שהקנה ליצחק לאור את מקומו בשירה. הביקורות התלהבו בעיקר מ”השקט שאחרי הסערה” של שירי מלחמת לבנון, המחזה שנפסל בידי הצנזורה, ופסילת “נערת הרוק” להשמעה ברדיו. הספר עסוק הרבה במחשבות על שירה, בשיחה עם האשה שלצידו, ברשמי מסעות באירופה. הספר זכה לביקורות נלהבות בכל המדורים הספרותיים. באויר עמד עדיין ה”סקנדל” של שירי “רק הגוף זוכר”, פסילת המחזה “אפריים חוזר לצבא” בידי הצנזורה, כך שהביקורת “נשמה לרווחה”. אריאל הירשפלד כתב על המתח בין האסתטיציזם החבוי של לאור לבין התנגדותו לאסתטיציזם ואף הוסיף: “הדבר החדש בקובץ ‘שירים בעמק הברזל’ הוא ההתפתחות הגדולה בעמדת היסוד של יצחק לאור. נדמה כי הדובר השתחרר כאן מן המניפסטציה המתמדת של הזקפה, על השתברויותיה הרוחניות השונות, ופינה מקום למערכות מורכבות יותר (וגם מסובכות יותר) של מחשבה: מערכות המכילות גם זולת של ממש, לא רק כדבר שאפשר להיכנס בו.” ענבל פרלסון ז”ל השוותה באופן אחר לגמרי בין שני הספרים: “בשירי הקובץ הקודם [רק הגוף זוכר] מנסה הדובר לברוח מקרבה בה הוא מתבונן מהצד, אך כאן, בקובץ החדש, הוא מנסה להתקרב… במקום ההתנכרות שהיתה מתוך בחירה ישנו כאן איבחון של ניכור קיים, ורמזים להשלמה ככלי הנכון יותר כדי להילחם בניכור”. שיריו של ספר זה נכללו מאוחר יותר בכרך השירה המוקדמת – “שירים 1974-1992″.