אֵין לִי מִלִּים טוֹבוֹת עַל יְרוּשָׁלַיִם בְּלִי
מַרְאוֹת רָעִים (וּלְהֵפֶךְ): עִיר יָפָה וְאֲנָשִׁים
טוֹבֵי לֵב אֲבָל אֲנִי בִּירוּשָׁלַיִם רַק תַּיָר וּבַלַּיְלָה
אֲנִי מְמַהֵר לִישׁוֹן בַּבַּיִת שֶׁלִּי עֲצוּם הַתְּרִיסִים,
אֲבָל הַשַּׁבָּ”כְּנִיק זְאֵב, לִפְנוֹת עֶרֶב יָפֶה כֹּל
כָּךְ, כְּשֶׁהָאֲוִיר מְקַבֵּל צֶבַע שֶׁל רֶגַע אֶחָד
אַחֲרוֹן, מְטַיֵּל עִם בִּתּוֹ בַּת הַשַּׁלֹשׁ, אַחֲרֵי
הַעֲבוֹדָה, יָשַׁב עַל יָדִי בַּשְּבִיעִית וּבַשְּׁמִינִית
הִצְטַלַּמְנוּ יַחַד בַּקִּבּוּץ מְחֻפָּשִׂים לְנָשִׁים, אוֹמֵר
לִי שָׁלוֹם לְבָבִי, שׁואֵל לְמַעֲשַׂי כָּאן בִּירוּשָׁלַיִם
בַּיּוֹם הוּא עוֹבֵד לֱמִחְיָתָם בְּמִגְרַשׁ הָרוּסִים
אֲבָל אֲנִי לֹא נֵיטְרָלִי, אֲנִי אוֹמֵר לְנַהַג הַמּוֹנִית
הָעֲרָבִי: אֲנִי לֹא מִתְבַּיֵּשׁ בְּשַׂר הַבִּטָּחוֹן
מַמָּש כְּמוֹ שֶׁאַתָּה לֹא מִתְבַּיֵּשׁ בּוֹ
אֲבָל בְּאֶמְצַע הַמִשְׁפָּט מַצְמִיד מַגַּ”ב אֶל הַחוֹמָה שְׁלֹשָׁה
נְעָרִים וְהַמִּלִּים הוֹפְכוֹת קַשׁ וַאֲנִי כֵּן מִתְבַּיֵּשׁ
וַאֲנִי אֲפִלּוּ חוֹזֵר: אֲנִי לֹא מִתְבַּיֵּשׁ
בְּשַׂר הַבִּטָּחוֹן כְּמוֹ שֶׁאַתָּה לֹא וְאֵינִי יוֹדֵעַ
מַה יּוֹתֵר אֱמֶת הַמִּלִּים אוֹ הַמַּרְאֶה וְכֹל מַה
שֶׁאֲנִי רוֹאֶה עַכְשָׁו לִפְנוֹת עֶרֶב בָּעִיר שֶׁצִּבְעָהּ צֶבַע אֵשׁ
כְּחַלְחַלָּה בְּפֶתַח מְעָרָה שֶׁרוֹעִים הֶעֱלוּ וְתֵכֶף יִבְלַע
אוֹתָהּ הַצַּלְמָוֶת, הָעוֹלֶה מִן הַמִּזְרַח וְהַדָּרוֹם וְהַצָּפוֹן
אֲבָל אֵיךְ אֶפְשָר לִחְיוֹת בִּירוּשָׁלַיִם בְּלִי לִחְיוֹת
בִּירוּשָׁלַיִם? וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לְדַבֵּר עַל הָעָוֶל בְּלִי
לִפְעֹל נֶגְדּוֹ בֶּאֱמֶת? אֲבָל אֲנִי גַּם חוֹשֵׁב לְעַצְמִי בְּבֵיתִי
עֲצוּם הַתְּרִיסִים, אוּלַי הַמִּלֵּים בְּכָֹל זֹאת חֲזָקוֹת יוֹתֵר מִן הַמַּרְאֶה הַנּוֹרָא וְאֵיךְ
נִתְגַּעְגֵּעַ לְמַה שֶּׁעוֹד אַף פַּעַם לֹא נִרְאָה? (שֶׁפֵּרוּשׁוֹ,
אֵיךֱ נִבְנֶה מֵחָדָשׁ אֶת יְרוּשָׁלַיִם בְּלִי מִלִּים?)