איש בלי בנים מת בבית האבות
א
דּוֹד מֵת. נוֹסְעִים
לְזַהוֹת גְּוִיָּה.
אֵין עַל מַה לְדַבֵּר
אֵין אֶת מִי לְנַחֵם.
טְפָסִים וְהַלְוָיָה
ב
בְּשׁוּלֵי הֶמּוֹסָד בַּכְּנִיסָה
לַמִּבְנֶה שֶׁמִּזְּמַן הַמַּנְדָּט
יוֹשֵׁב לוֹ שׁוֹמֵר בְּסִנָּר
עִם צִנּוֹר מְדֻלְדָּל וְאָדֹם.
בְּיָד אַחַת שׁוֹטֵף אֶת
הַחֶדֶר הַפָּרוּץ, בְּמַיִם,
בְּרֵיחַ שֶׁל אַדְמַת
הַחַמְרָה מְהוּלָה בְּמַיִם
(כָּזֶהוּ גַּם רֵיחַ
הַגֶּשֶּׁם) מְעֹרָב
בְּרֵיחַ הַמֵּתִים הַדַּק
הַמְדַגְדֵּג הַמִּשְׁתַּלֵּט
כְּמוֹ תֶּדֶר דַּק
עַל הַרֵיחוֹת הָאֲחֵרִים
נִדְבָּק בַּבַּיִת הַיָּשָׁן
הַזֶּה שֶׁבְּקִירוֹ קָבוּעַ
מְקָרֵר מוּצָק, נִירוֹסְטָה
הַזָּרָה לַקִּיר הַזָּר לַפַּרְדֵּס סָבִיב
הַזָּר לָאֲוִיר הַחֲלָבִי אָפֹר עִוֵּר
ג
אַבָּא נִשְׁאַר לְרֶגַע בַּחוּץ
אָמַרְתִּי לוֹ חַכֵּה בַּחוּץ
בְּמוֹת אָחִיו כְּבָר לֹא נִשְׁאַר לוֹ כֹּחַ
לְעוֹד סִדּוּר אַחֲרֵי כָּל הַסִּדּוּרִים שֶׁסִּדֵּר
לְאָחִיו הַקָּטָן, הַזָּקֵן. הֶחוֹלֵה. הָרָחוֹק.
הַתִּינוֹק בְכִסֵּא גַּלְגַּלִים מַשְׁתִּין בְּמִכְנַסֵי פַּרְדָּסָן
וַאֲנִי דַּוְקָא לְהֵפֶךְ. הִתְמַכַּרְתִּי לַגֹעַל
הַמָּוֶת הַזֶּה (הָרֵיחַ הִצְלִיף בְּפָנַי
בְּאַלִּימוּת שֶׁל אֶבֶן) בִּמְקוֹם לְבַקֵּר אֶת
הַדּוֹד הַחוֹלֶה בְּחַיָּיו.
(עוד קְצָת עוֹד
קְצָת לֹא יִשָּאֵר
כְּלוּם. שׁוּם חוֹבָה,
שׁוּם יִסּוּרֵי
מַצְפּוּן, יִסּוּרֵי הַגּוּף
וְרַעֲדוֹ מִפְּנֵי הַמַּיִם
שֶׁבַּמֹּחַ וְעוֹד תַּחֲלוּא
וְעוֹד תַּחֲלוּא. אֵי-שָׁם
גּוֹנְזִים כְּבָר אֶת
הַתִּיק הָרְפוּאִי הֶעָמוּס.
אָז הַמָּוֶת כֵּן מֵקֵל?)
ד
קָם הַצֶּרְבֶּרוּס בְּמַגָּפַיִם
לֹא שׁוֹאֵל לֹא נִטְרָד
לֹא מֻפְתָּע גַּם לֹא גַּם
לֹא אוֹמֵר מִלָּה אַחַת.
מִתּוֹךְ הַמְקָרֵר שׁוֹלֵף
גְּוִיָּה עַל מְסִלָּה
שָׁכֵן נָפוּחַ וְסָמוּק
הַשְּׂפָתַיִם הִתְבַּקְּעוּ
לִפְנֵי הַמָּוֶת
אוֹ אַחֲרָיו. לְבַד
שׁוֹכֵב מַמְתִּין לִמְזַהָיו
ה
אַחַר כָּךְ שָׁלַף לִי אֶת הַדּוֹד.
הָרֹאשׁ מִצִּדִּי הָיָה עָטוּף
וּפֶתֶק קָשׁוּר מִצַּד הָרַגְלַיִם.
וְלֹא נִשְׁאַר בּוֹ דָּבָר
מִן הַדְּבָרִים שֶׁכֵּן הָיָה
לְמָשָׁל הָיָה עוֹבֵד
אֲדָמָה זָרָה אָהַב לִצְחֹק
דִּבֵּר עִבְרִית עִלֶּגֶת
בְּסִגְנוֹן פְּרָטִי שֶׁלּוֹ
(קְצָת גֶּרְמָנִית
שְׁכוּחָה קְצָת יִידִישׁ
שֶׁרָכַשׁ לוֹ בְּקֻפַּת חוֹלִים)
עֲרָבִים וְתֵימָנִים הָיוּ
צוֹחֲקִים עָלָיו לִפְעָמִים
וְשׁוּם דָּבָר לֹא נִשְׁאַר
מְהַמְעַט הַזֶּה בַּבֹּקֶר
לַיְלָה אֶחָד בְּלִי נְשָׁמָה
מַה לַּיְלָה, רֶגַע
וְהָרְעִידָה הַזֹּאת נֶעֶלְמָה
כָּכָה הִיא נְפִיחַת הַנְּשָמָה
ו
עַד שֶׁהִסְפַּקְנוּ לִפְנוֹת
לִנְשֹׁם עָמֹק אֲוִיר
סָפוּג בְּגֶשֶׁם תַּפּוּזִים
נוֹפְלִים לָאֲדָמָה הָאֲדֻמָּה
בָּרוּחַ נִרְקָבִים בְּרֵיחַ עַז
חַשְׁמַל בְּרָקִים, הָאִישׁ עִם
הַצִּנוֹר חָזַר לָשֶׁבֶת
הִתְפַּלֵּל אוֹ שֶׁבִּקֵּשׁ
תְּרוּמָה בְּיָד אַחַת צִנּוֹר
אָדֹם בְּיָד שְׁנִיָּה סִדּוּר
שָׁחוֹר הִבְטִיחַ אַמְבּוּלַנְס יָבוֹא
לְבַד מָחָר לָקַחַת אֶת הַדּוֹד
לַהַלְוָיָה שֶׁלּוֹ בַּזְּמַן.
בַּזְּמַן. בֶּטַח בַּזְּמַן
ז
גַּם הוּא die Dinge
כּמוֹ הַדְּבָרִים
שֶׁעֲלֵיהֶם חָשַׁב.
אֵין.
פְּטָרָנוּ.
(יֵשׁ שָׁעוֹת
בַּחֹרֶף עֲנָנִים כֵּהִים
נִפְעָרִים מְגַלִּים
עוֹד עֲנָנִים
אֲפֹרִים נִפְעָרִים
וְכֵן הָלְאָה
עַד שֶׁהֵם עוֹבְרִים
בָּרוּחַ וְהַשָּׁמַיִם
שׁוּב מִתְבַּצְּרִים)
הוֹ עָפָר אָדֹם תָּחוּחַ
גּוּף אָדִישׁ וְזָר כְּמוֹ יָתֵד
ח
יוֹם אֶחָד אֶשָּׁאֵר לְבַד קַל
אֶסַּע וְלֹא אֶכְתֹּב קַל
וְלֹא אֹמַר לְאַף אֶחָד קַל
לֹא יֵדְעוּ לְאָן קַל
נָסַעְתִּי. לֹא אֲטַפֵּל
וְלֹא אֲטֻפַּל