מטאור היה כינויו של גנב המכוניות המסוכן שהטיל את חיתתו על כל אירופה המערבית בראשית שנות השבעים. במשך שנתיים לא הצליחו ללכדו, חרף היותו בלתי מזוין ולמרות שיתוף הפעולה מצד האינטרפול. מוצאו מעולם לא נודע, גם לא אחרי שנהרג. במשך יותר משנתיים היה אימת האיכרים ומשפחותיהם. חיסולו הצריך מבצע משולב של מתנדבים וכוחות ביטחון. הוא נורה בתוך מכוניתו ומת מאיבוד דם בשדות שבשולי כביש צדדי בין הולנד לגרמניה.

א
הַלַּיְלָה הָרָחָב כִּמְעַט חָרַשׁ אוֹתִי, הָפַךְ, כִּסָּה
פָּתַח בִּי אֶלֶף מְחִלּוֹת נוֹשְׁמוֹת וּמְרִיחוֹת. אֲבָל
לֹא הָיִיתִי אֲדָמָה וְלֹא אֶבֶן שׁוֹקַעַת וְלֹא עֵשֶׂב נֶעֱקָר
וְלֹא אַצָּה מִשְׁתַּכְשֶׁכֶת וְלֹא צְדָפָה בַּת מִילְיוֹן. שָׁעַטְתִּי
בַּכְּבִישׁ כְּמוֹ טוֹרְפֶּדוֹ, בָּז לַזִּכָּרוֹן, לַהִשְׁתַּהוּת, לַזְּמַן
לַמָּוֶת. הִכִּיתִי בָּרוּחַ, קָדַחְתִּי בַּחשֶׁךְ, בָּקַעְתִּי מִתּוֹכוֹ, הִנַּחְתִּי
לוֹ לָשׁוּב וּלְכַסּוֹת אֶת שֹׁבֶל הָאוֹרוֹת הָאֲדֻמִּים שֶׁבִּזְנָבִי הַחַד
וְשׁוּב נָעַצְתִּי בּוֹ אֶת פַּנָּסַי, חָדַרְתִּי בִּמְהִירוּת הָאוֹר וָהָלְאָה
הָלְאָה, כְּפָרִים דָּרַסְתִּי, כִּכָּרוֹת רֵיקוֹת שֶׁל עֲיָרוֹת נָחוֹת
עַל קַרְקָעִית הַחשֶׁךְ, מְהַבְהֲבוֹת, נוֹשְׁמוֹת לְאַט, בִּזְהִירוּת
בְּבִטָּחוֹן, בְּסַבְלָנוּת שֶׁל אַלְמֻגִּים
שְׂפָתַי קְפוּצוֹת, עֵינַי רוֹדְפוֹת אֶת פִּתּוּלֵי הַדֶּרֶךְ
הַטּוֹבַעַת, נֶעֱלֶמֶת, נָסָה, מִסְתַּתֶּרֶת, מִתְרוֹמֶמֶת לִשְׁנִיָּה, דְּרָקוֹן
בָּאוֹר מַצְלִיף עוֹד פַּעַם וְנִכְנָע, נִדְרָס וְנֶעֱלָם וְלֹא
הֵאַטְתִּי, אֲפִלּוּ לֹא כְּדֵי לִקְרֹא אֶת שְׁמוֹת הַמְּקוֹמוֹת
הַנִשְׁכָּחִים שֶׁל עֲיָרוֹת, לֹא לְזַהוֹת אֶת הַצְּמָחִים וְהָעֵצִים,
הַנְּהָרוֹת וְהַגְּבָעוֹת אוֹתָם שָׂרַטְתִּי בְּאִבְחַת הַפַּנָּסִים. אֲנִי
אֵינֶנִּי מַאֲמִין בַּזִּכָּרוֹן (אֵינִי שׁוֹכֵב עִם אַף אִשָּׁה
יוֹתֵר מֵחֲדִירָה אַחַת) וְלֹא בַּיְתָרִים וְלֹא בְּעֹדֶף מִטְעָן אַחֵר,
שֶׁל בַּיִת, קֶבֶר אוֹ קְדֻשָּׁה. דַּי לַחֲלֹף בְּתוֹךְ חֲלוֹם
בְּאֶלֶף גִּרְסָאוֹת שֶׁל רַעַשׁ גַּס בְּתוֹךְ מֹחוֹת הָאִכָּרִים, הַפּוֹעֲלִים
הַבּוּרְגָנִים, הַיְשֵׁנִים כֻּלָּם, בַּחֲלֻקָּה קְשׁוּחָה וְעַתִּיקָה שֶׁאֶת גְּבוּלָהּ
אֲנִי מַסִּיג, מֵפֵר, עוֹבֵר וְלֹא חוֹזֵר

אֵינֶנִּי מְקַנֵּא בְּמִשְׁכָּבָם הָרַךְ שֶׁל הַחַיִּים, בִּיצוּעָם הַחַם מִגּוּף
אִשָּׁה, בָּרֵיחַ הַמֻּכָּר שֶׁל הָאִשָּׁה בְּתוֹךְ הָאֲפֵלָה בַּחֲדַר הַבִּיאָה
בָּרֵיחַ הָעוֹלֶה מִן הָאִשָּׁה לִפְנֵי הַמִּין, אַחֲרָיו, אֵינֶנִּי מְקַנֵּא
בַּאֲהָבוֹת צוֹמְחוֹת לְאַט, בַּתַּעֲנוּג הַחַד וְהָאָרֹךְ עַל פְּנֵי
שְׁנוֹת הַמִּשְׁגָּל הַמִּתְמַשֵּׁךְ. אֵינִי זוֹכֵר הֵיכָן גָּנַבְתִּי אֶת הַמְּכוֹנִית
הַזֹּאת. עֵינַי נְעוּצוֹת עַכְשָׁו בְּטֶרֶף הַכְּבִישׁ, שִׁנַּי נוֹשְׁכוֹת
בְּכֹחַ אֶת שְׂפָתִי הַמְדַמֶּמֶת, כֻּלִּי צוֹהֵל בְּלִי לְחַיֵּךְ
אֲפִלּוּ: כָּכָה אָגִיחַ מִקִּבְרִי בָּאֲדָמָה כְּמוֹ טִיל פּוֹרֵץ
מִתַּחַת פְּנֵי הַיַּם. אֲנִי הַמֶּטֶאוֹר

ב
עַל יְצוּעַ הַלַּיְלָה הָרַךְ נוֹבֵט הַשָּׂדֶה, מְעָרֵב
רֵיחוֹת שֶׁל עֵשֶׂב וְעָפָר, בְּאִטִּיּוּת בַּרְזֶל.

אֲבָל בִּקְצֵה הָאֲפֵלָה
(אֲנִי רוֹאֶה, עוֹד אֲנִי
רוֹאֶה) יַעַר עֲנָק
אוֹחֵז בְּפַדַּחְתּוֹ שֶׁל עֵדֶר
חַיּוֹת בָּר
עַתִּיק, נִכְנָע, נִבְלָע
בְּאַדְמָתוֹ, בְּצֵל גְּבָעוֹת עוֹגְנוֹת, חוֹנוֹת
עַל עֵמֶק הַבַּרְזֶל הַזֶּה
כְּבָר אֶלֶף אֲלָפִים שָׁנָה.

פּוֹרִיּוּת אֲרֻכָּה וַעֲמֻקָּה כְּמוֹ הִיסְטוֹרְיָה:
בַּרְזֶל מִן הֶעָפָר, בַּרְזֶל אֶל הֶעָפָר
בְּדוּמִיָּה, בְּאִטִּיּוּת, שֶׁעֵין אָדָם לֹא
תַּעֲקֹב אַחֲרֶיהָ.
כָּאן אֲנִי רָץ

פִּי דּוֹחֵס הֶבֶל חַם אֶל הַלַּיְלָה
הַקַּר, לִבִּי מַכֶּה בְּאֶגְרוֹפוֹ
כְּאִלּוּ בָּא לַדֶּלֶת
הָאַחַת שֶׁתִּפָּתַח אוֹ לֹא, רַגְלַי
כּוֹבְשׁוֹת לִי דֶּרֶךְ חֲדָשָׁה עַל פְּנֵי
הַנְּבָטִים

מַכְבֵּשׁ אֲנִי וְגוּף אָדָם
אֲנִי וּמַנְגָּנוֹן שֶׁל רְבִיָּה
אֲנִי וְגַם עַכְשָׁו בְּרִיצָתִי
הַמְּהִירָה הַמִּתְעַנֶּגֶת
עַל רוֹבֵי רוֹדְפַי
זִקְפַּת הַשְּׁרִיר שֶׁלִּי
כְּמוֹ טוֹרְפֶּדוֹ מְהֻלָּל.
כָּאן אֲנִי רָץ כָּאן
אֲנִי רָץ

יָדַי סוֹמְכוֹת אֶת אֲשָׁכַי הַכְּבֵדִים מִזֶּרַע
(עֲטִינַי, שַׁלְפּוּחִיּוֹת תַּאֲוָה שֶׁלִּי) שֶׁלֹּא
יַפְרִיעוּ לִי לָנוּס מִפְּנֵי אַנְשֵׁי הַחֹק
וְהָרְכוּשׁ וְרֵיחַ זֵעָתִי כּוֹבֵשׁ אֶת הָרֵיחוֹת
הָעֲדִינִים שֶׁל סְתָו אַחְרֵי הַגֶּשֶׁם, אַחְרֵי
הַנְּבִיטָה, לִפְנֵי הַקֹּר. אֵינִי שׁוֹתֵק
אֲנִי זוֹעֵק כִּמְשֻׁגָע, לֹא מִכְּאֵב, מִתַּעֲנוּג,
אֲנִי נִשְׁבָּע, מִתַּעֲנוּג. רֵיק רֹאשִׁי מִמַּחֲשָׁבוֹת
מַהֲלוּמָת בָּשָׂר וָדָם וּזְעָקָה אֲנִי
בְּסוֹבְלָנוּת הַטֶּבַע, בְּסַבְלָנוּת
הַזְּמַן, עַד שֶׁהַדָּם
עַד שֶׁהַדָּם עַד
שֶׁהַדָּם

ג
הוֹ סְקַנְדָּל קָדוֹשׁ, כִּמְעַט הֻכְרַעְתָּ
הוֹ טִמְטוּם אָרוּר, כִּמְעַט נִצַּחְתָּ
מָהִיר מִכָּל אִכָּר, עָרוּם מִכָּל שׁוֹפֵט,
אַכְזָר מִמּוֹרָלִיסְט, אַנָּס
אַנָּס שֶׁל בְּתוּלוֹת (תָּמִיד עַל כְּבִישׁ לוֹהֵט,
אוֹ קַר) עַכְשָׁו אֲנִי שׂוֹכֵב בְּאֶמְצַע הַשָּׂדֶה
וּפִי מָלֵא עָפָר. לִפְנֵי שֶׁהַשּׁוֹטְרִים וּבַעֲלֵי
הַרְכוּשׁ יַגִּיעוּ עַד לְגְוִיָּתִי
אֶמְסֹר פְּרָטִים אַחֲרוֹנִים:
צָעַקְתִּי
כִּמְשֻׁגָּע לְתוֹךְ הַלַּיְלָה הָרוֹבֵץ, הֵעַרְתִּי
אֶת הַכְּפָרִים הַדּוֹמְמִים עַל הַגְּבָעוֹת,
צָחַקְתִּי לָהֶם כְּצָבוֹעַ (אוֹ תַּן, הֲרֵי אֵינִי
מַכִּיר אֶת הַשֵּׁמוֹת שֶׁל הַחַיּוֹת, הַצְּמָחִים,
הַאֲבָנִים, הַפִּטְרִיּוֹת, הַנְּחָלִים, הַכּוֹכָבִים
שֶׁבְּתוֹכָם אֲנִי רוֹצֶה לָנוּחַ, אֵיזֶה
שֶׁפַע, נֶצַח) הָיִיתִי דָּם חַם,
הָיִיתִי זֶרַע חַם, שָׁמַעתִּי אֶת קוֹלִי צוֹעֵק בְּעַצְמוֹתַי
הָרוֹעֲדוֹת מִקֹּר, מִפַּחַד לַעְצֹר.קָרַאתִי לְנָשִׁים
זָרוֹת גָּרוֹת בֵּין הַגְּבָעוֹת שֶׁמִּסָּבִיב לָבוֹא, לָגַעַת
בִּי. חָשַׁבְתִּי שֶׁאֶחְיֶה לָנֶצַח
אֲהָהּ גּוּפִי הַמִתְרוֹקֵן מִדָּם
מֵחֹם, הַמִּתְמַלֵּא בְּפַחַד, אֲהָהּ הַלַּיְלָה
הַגָּדוֹל וְהַדּוֹמֵם הַמְאַיֵּם עַל
צַעֲקַת מֹחִי. הָיִיתִי מְאֻשָּׁר בְּלִי
זִכָּרוֹן, בְּלִי שֵׁם, וּכְשֶׁאֶהְיֶה לְעֶצֶם, אֶבֶן
יֵשֵׁב עָלָי אִכָּר יֹאכַל אֶת פַּת הַבֹּקֶר