א
קַיִץ אֶחָד הָלַכְתִּי, עַל עַצְמִי כָּפִיתִי בְּדִידוּת, בִּצַּעְתִּי נִסּוּיִים בַּנְּשָׁמָה.
אַתְּ נֶעֱלַמְתְּ בְּהַדְרָגָה: עֶרְיָתֵךְ, הַפָּנִים, מַרְאֶה פָּשׁוּט שֶׁזָכַרְתִּי,
פָּנַיִךְ מִתַּצְלוּם שֶׁאָבַד לִי לִפְנֵי כֵן, קוֹלֵךְ.
אֶת שְׁאָר הָעוֹלָם דָּחִיתִי עוֹד קֹדֶם, כְּדֵי לְמַצּוֹת, לְקַצֵּר, לֹא לֶאֱהֹב,
לֹא לְהֵאָהֵב, לִכְתֹּב רָצִיתִי. כָּל מַה שֶּׁרָצִיתִי בָּעוֹלָם הָיָה לִכְתֹּב.
אַט אַט שָׁכַחְתִּי אֲפִלּוּ אֶת קוֹלִי, כָּל כָּךְ לְבַד הָיִיתִי, שָׁפַטְתִּי
אֶת עַצְמִי בְּלִי לְדַבֵּר, בְּלִי לִלְחשׁ, לֹא חָלַקְתִּי חֲוָיוֹת עַל שׁוּם
דָּבָר עִם אַף אֶחָד, אֲפִלּוּ לֹא בְּתוֹךְ עַצְמִי. הָיִיתִי טֶקְסְט
בְּגוּף שְׁלִישִׁי. לִפְעָמִים הָיִיתִי מְאֻשָּׁר מְאֹד, מִדֵּי פַּעַם אֲפִלּוּ לֹא קַיָּם.

ב
וּבַלַּיְלָה הַזֶּה קָרָאתִי לְעֶזְרָה
בְּקוֹל זָר בְּגוּף שֵׁנִי. חָשַׁשְׁתִּי לְחַיַּי. בֶּאֱמֶת
לֹא הָיִיתִי כָּל כָּךְ חָזָק. סָפֵק
אוֹ פַּחַד, אוֹ דִּמּוּי שֶׁל מָוֶת, הִתְגַּנֵּב
לְתוֹךְ תָּאִי. עוֹרִי הַמְחֻסְפָּס כְּמוֹ כַּף
הָרֶגֶל צָמֵא הָיָה פִּתְאֹם לְלִטּוּף.
אֲנִי מוֹדֶה: הַנִּסּוּי נִכְשַׁל, אֶת הַלִּטּוּף
לֹא שָׁכַחְתִּי, שָׁמַרְתִּי אוֹתוֹ
כַּנִּרְאֶה. אִם תִּמְצְאִי אוֹתִי עַד הַבֹּקֶר,
שִׂימִי אֶת כַּף יָדֵךְ עַל עוֹרִי, וַאֲנִי לוֹמֵד
לְהַכִּיר אֶת קוֹלִי: שִׂימִי אֶת כַּף
יָדֵךְ עַל עוֹרִי

ג
״אִם הַבְּדִידוּת הָיְתָה שֶׁקֶר, אִם שָׁפַכְתִּי
אֶת יָמַי עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה הַשּׁוֹתֶקֶת
לְאִוַּלְתִּי, אִם מַכְאוֹבַיִךְ לֹא עֻבְּדוּ
בְּנִסּוּיַי, אִם לֹא תִּתְנַפְּצִי אֶל
שׁוּבִי, אִם תִּהְיִי״

״עַד שֶׁתַּגִּיעַ לַמָּקוֹם בּוֹ הִנַּחְתָּ
אוֹתִי שׁוֹמַעַת, סְלַח לְעַצְמְךָ
בְּקוֹלִי שֶׁשָּׁכַחְתָּ, בְּמִלּוֹתַי
שֶׁכָּתַבְתָּ בִּלְשׁוֹנִי״

עַד שֶׁאַגִּיעַ לַמָּקוֹם בּוֹ הִנַּחְתִּי
אוֹתָךְ שׁוֹמַעַת, אֶסְלַח לְעַצְמִי
בְּקוֹלֵךְ שֶׁשָּׁכַחְתִּי, בַּמִּלִּים
שֶׁלָּךְ, שֶׁכָּתַבְתִּי בִּלְשׁוֹנֵךְ