1
בְּהֵאָחְזוּת הַנַּחַ״ל בְּסִינַי הָעֲרָבִית הָיְתָה לָנוּ עוֹלָה חֲדָשָׁה
מִצָּרְפָת. חִוֶּרֶת, עֵינַיִם הָיוּ לָהּ עֲצוּבוֹת כְּרוּיוֹת עָמֹק
בְּתוֹךְ הָעֲצָמוֹת, כְּאלּוּ רְעָלָה. הַמַּדִּים שֶׁחִלְּקוּ לָהּ
הָיוּ זָרִים לְגוּפָהּ. צְנוּמָה הָיְתָה בָּהֶם וְהַשָּׁדַיִם שֶׁלָּהּ
הָיוּ כְּבֵדִים כְּאִלּוּ מָצְצוּ לְתוֹכָם מִגּוּפָהּ עַד שֶׁיֵּרָגַע
מֵהַטִּיסָה הָאֲרֻכָּה מִפָּארִיז עַד הַמִּדְבָּר הָעֲרָבִי לְיַד אֶל עָרִישׁ

2
הָיָה בָּהּ דִּמְיוֹן כָּלְשֶׁהוּ לְאַנָּה פְרַנְק: שֵׂעָר חוּם מְתֻלְתָּל קְצָת, עֵינַיִם
כֵּהוֹת, חִיּוּךְ שֶׁל מְנִיפָה הֵאִיר לְרֶגַע אֶת הַכְּתָמִים הַכֵּהִים מִתַּחַת לָעֵינַיִם
וְנֶעְלַם. יַלְדָּה יְהוּדִיָּה, מְהַגֶּרֶת בַּת מְהַגְּרִים, שֶׁבָּאָה לְשָׁרֵת דַּוְקָא אֶת
צַהַ״ל וְנֶאֶלְצָה לְהַסְבִּיר אֶת עַצְמָהּ לַסַּמָּל נִסִּים

3
אַף אֶחָד לֹא שָׁאַל אוֹתָהּ שְׁאֵלוֹת יוֹתֵר מִדַּי. מִצִּיּוֹן יָצְאָה וּלְצִיּוֹן
שָׁבָה וַאֲנַחְנוּ עוֹד בַּגָּן לָמַדְנוּ לִפְתֹּחַ שׁוּרוֹת לְקַבֵּל וְלִסְגֹּר בַּחֲזָרָה לִפְקֻדַּת
הַגַּנֶּנֶת וְהַהִיסְטוֹרְיָה הַיְּהוּדִית וּבַתְּמוּנוֹת הָרַבּוֹת שֶׁהִצְטַלַּמְנוּ בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת
עִם עֻזִּים וְעִם הָעִזִּים וְעִם הַבָּנוֹת לְיַד חֲדַר הָאֹכֶל הִיא לֹא מוֹפִיעָה

4
עַד כַּמָּה שֶׁדֻּבַּר בַּחֲדָרִים מִתַּחַת לְמַדְּפֵי הַסְּפָרִים הַקְּטַנִּים (נָעֳמִי שֶׁמֶר
וְעָמוֹס עוֹז) אַף אֶחָד לֹא דָּפַק אֶת הַצָּרְפָתִיָּה הַקְּטַנָּה. הִיא דִּבְּרָה אָז
רַק צָרְפָתִית וְיִידִישׁ וּבְעוֹלוֹת חֲדָשׁוֹת הָיָה מַשֶּׁהוּ לֹא בָּרִיא, מֵעֵבֶר לַשִׁזּוּף
אֲנַחְנוּ שָׁלַלְנוּ אֶת הַגּוֹלָה מֵהַבֶּטֶן. לֵךְ תֹּאהַב אֶת כָּל הַיְהוּדִיּוֹת מֵחֻרְבַּן הַבַּיִת
עַד הַנַּחַ״ל הַמֻּצְנָח כּוֹלֵל הַמַּרְכּוּסִיּוֹת שֶׁל מַחֲנֵה 80.

5
יוֹם אֶחָד מִסְתַּבֵּר לֹא חָזְרָה מֵחֻפְשָׁה וְאִלְמָלֵא פָּגַשְׁתִּי אוֹתָהּ כַּמָּה שָׁנִים
לְאַחַר מִכֵּן בְּדִיזֶנְגוֹף, סָפֵק אִם הָיִיתִי נוֹתֵן אֶת דַּעְתִּי לָעֻבְדָּה שֶׁלֹּא חָזְרָה
אָז, שֶׁבִּכְלָל הָיְתָה אִתָּנוּ בְּהֵאָחֲזוּת הַנַּחַ״ל בְּסִינַי
לֹא חָזְרָה אֵלֵינוּ אָז כִּי נִפְצְעָה קָשֶׁה בִּתְאוּנַת דְּרָכִים בַּכְּבִישׁ שֶׁבִּרְצוּעַת עַזָּה
הָעֲרָבִית וְאַחֲרֵי כַּמָּה חָדְשֵׁי גֶּבֶס טָסָה לְצָרְפַת לַמְרוֹת
תְּנָאֵי הַנָּכוּת שֶׁחִלְּקוּ לָהּ וְאַחַר כָּךְ שׁוּב חָזְרָה לְכָאן. לָמָּה בָּאָה – יָדַעְנוּ
וְלָמָּה עָזְבָה – לֹא הִתְעַנְיַנּוּ. בְּעֶצֶם, לְהֵפֶך.

6
בָּעֶרֶב הִיא הִצִּיגָה אוֹתִי לַחֲבֵרָה שֶׁלָּהּ, אָמְרָה בְּעִבְרִית: תַּכִּירִי חָבֵר
מֵהַצָּבָא. אוּלַי בֶּאֱמֶת דִּבַּרְנוּ: שְׁמִירָה אוּלַי, תּוֹרָנוּת חֲדַר אֹכֶל אוּלַי
נְסִיעָה לַחַרַ״פּ. מִי זוֹכֵר דְּבָרִים כָּאֵלֶּה חוּץ מִמְּהַגְּרִים.
הִיא מֵתָה בִּתְאוּנַת דְּרָכִים אַחֶרֶת נוֹדַע לִי בְּמִקְרֶה
שׁוּב בְּצָרְפַת. בִּישׁ מַזָּלָהּ לֹא הָיָה נָתוּן אֶתְנִי.
אֲנָשִׁים נוֹשְׁרִים מִכּוֹכָבִים וְנוֹחֲתִים רָחוֹק מְאֹד כְּמוֹ אֲבָנִים קָרוֹת
בִּשְׂדוֹת זָרִים וְאַף כִּי חַיֶּיהָ מִתְיַהֲדִים בְּאָזְנִי לִפְעָמִים וַאֲנִי
שׁוֹמֵעַ אֶת הַיִּידִישׁ בַּמַּחֲנֶה הַמְגֻדָּר בַּמִּדְבָּר, אֲנִי זוֹכֵר אוֹתָהּ
כְּמוֹ יַלְדָּה מִתְרוֹצֶצֶת עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מְבַזְבֶּזֶת אֶת חַיֶּיהָ סְתָם