זיעה אדומה
עוֹד מְעַט יִדְעַךְ הַיּוֹם הָרְחוֹב
יִתְרוֹקֵן מִבְּנֵי אָדָם עֲסוּקִים יָרוּצוּ לְהִתְכַּנֵּס מִשְׁפָּחוֹת
מִשְׁפָּחוֹת בַּבָּתִּים יַעֲלוּ אוֹר בְּחַדְרֵיהֶם יָגִיפוּ
תְּרִיסִים לְהִתְפַּנֵּק עֲרֻמִּים וְחַמִּים יַחְשִׁיךְ יִסְגְּרוּ
בָּתֵּי קָפֶה יִסְגְּרוּ אֲפִלּוּ בָּארִים יֵעָלְמוּ אֲפִלּוּ הַזּוֹנוֹת בְּתוֹךְ נַחְשׁוֹל
הַחֲשֵׁכָה הַמֵּצִיף וְתַגִּיעַ שָׁעָה אֲיֻמָּה עַד לַדִּירָה הָרֵיקָה
הַמְהַדְהֶדֶת אֶת הַמְשׁוֹטֵט כְּמוֹ בְּאֵר עֵר יְדַבֵּר רַק קוֹלוֹ
מַחֲרִישׁ אֶת קוֹלֵךְ הָרַךְ כָּל הַיּוֹם בָּרְחוֹבוֹת בָּרַח
מִמֶּנּוּ וְעַכְשָׁו בַּבַּיִת הָרֵיק נִפְעָר פִּתְאֹם, פְּעִימוֹת הַלֵּב
דּוֹחֲסוֹת שׁוֹתְתוֹת זֵעָה אֲדֻמָּה
וְהַמַּחְשָׁבוֹת מְזַנְּקוֹת בְּבַת אַחַת לִרְדֹּף אוֹתָךְ
כְּמוֹ אֶלֶף כַּלְבֵי צַיִד אֲיֻמִּים נוֹבְחִים מִקִּנְאָה מְטֻמְטָמִים
מִתַּאֲוָה אֵיפֹה אַתְּ מִכָּל הָעוֹלָם הַמִּסְתַּגֵּר אֵילוּ קִירוֹת
סוֹגְרִים עָלַיִךְ אֵיזֶה אוֹר רוֹעֵף עָלַיִךְ אֵיזֶה תַּקְלִיט
מַטְבִּיעַ אֶת קוֹלוֹ בָּךְ אֵיזֶה רֵיחַ מַדִּיפָה שְׂמִיכָתֵךְ הָעוֹטֶפֶת.
יָגִיף אֶת הַבַּיִת מְכָל עָמֹק, יִשָּׁפֵךְ כְּמוֹ תְּמָנוּן עַל הָרְצָפוֹת
עוֹד מְעַט יִהְיֶה רַק דָּם גּוֹאֶה בַּחשֶׁךְ וְהָעֲצָמוֹת הָעֵינַיִם
הַשֵּׂעָר הַזַּיִן הַסְּחוּס חוּט הַשִּׁדְרָה לֹא יַפְרִיעוּ יִתְמוֹסְסוּ
בַּתְּסִיסָה הַזֹּאת בּוֹאִי
שְׁתִי אֶת הַיַּיִן הַזֶּה
בַּחשֶׁךְ הַלּוֹהֵט יִרְאֶה אֶת פִּיךְ
״לוּ נָגְעוּ שְׂפָתַיִךְ בְּמִצְחִי הַלּוֹהֵט״