לִפְעָמִים בָּעֶרֶב
אַתְּ יוֹשֶׁבֶת עֲיֵפָה
מֵעֲבוֹדָה קָשָׁה אֶל
הַפְּסַנְתֵּר לְבֵית
הוֹרַיִךְ הַטּוֹב וּמְרַפְרֶפֶת
לָךְ עַל פְּנֵי הַדְּבָרִים
שֶׁרָצִית לְנַגֵּן
תָּמִיד בְּהַרְחָבָה

אֲנִי יָכוֹל לִרְאוֹת אֶת הַכְּאֵב שׁוֹתֵת
אֶל כַּפּוֹתַיִךְ: הַדְּבָרִים שֶׁנִּדְחוּ
לְפַעַם אַחֶרֶת
הֵם הַדְּבָרִים שֶׁנִּדְחִים
לְפַעַם אַחֶרֶת
אַחֶרֶת הֵם הַדְּבָרִים שֶׁיִּדָּחוּ
לְפַעַם אַחֶרֶת אַחֶרֶת אַחֶרֶת
הֵם הַדְּבָרִים הַמַּטְרִיפִים בֶּאֱמֶת
וַעֲצַבַּיִךְ מְרוּטִים אִשָּׁה שֶׁלִי נוֹבֶלֶת

וַאֲנִי הַשְּׁמוֹק
דַּוְקָא עַכְשָׁו
אֲנִי רוֹצֶה
לְזַיֵּן לָךְ
אֶת הַמֹּחַ
הָיִיתִי יֶלֶד, אֹמַר
גָּדַלְתִּי בַּכְּפָר
אָהַבְתִּי לִמְרֹט
וְרָדִים לְלַקֵּט
טַל לְלַחֵךְ
אֶת הַתִּפְרַחַת

שְׁמוּטָה עַל הַפְּסַנְתֵּר
נָבָל מֵצִיץ בָּךְ מִן הַדֶּלֶת
בִּמְקוֹם סְלִיחוֹת מַקְרִיא לָךְ מַרְקְס
וְאֶנְגֶלְס