א
דָּבָר לֹא אוּכַל לוֹמַר הַלַּיְלָה עַל אַהֲבָתִי אִם לֹא אֶמְצָא דִּמּוּי נָכוֹן.
אַרְבַּע שָׁנִים אֲנִי נִפְעָם מִמַּרְאֵה שְׁנָתֵךְ: פָּנַיִךְ הַקְּרוֹבוֹת, נְשִׁימָתֵךְ
הָעֲיֵפָה, פַּחְדִּי מִפְּנֵי לֶכְתֵּךְ, חֲלוֹמֵךְ הָרָחוֹק שֶׁאֵין לִי נְגִיעָה בּוֹ.
קִיּוּמֵינוּ נִפְרָדִים לְרֶגַע בְּתוֹךְ תַּהֲלִיךְ נוֹרָא שֶׁבּוֹ אֲנַחְנוּ מְצַמְּחִים קִיּוּם אֶחָד
עַד כְּדֵי מָוֶת אִטִּי שֶׁל חֲלָקִים מִנַּפְשׁוֹתֵינוּ. הַמֻּכָּר הוֹפֵךְ אָהוּב
מַלְעִיט אֶת הָאַהֲבָה גַּם בְּעַצְמוֹ: מִתְאַהֲבִים בַּזְּמַן הַמְמֻשָּׁךְ הַזֶּה בְּיַחַד
אֲבָל מַה יּוֹתֵר מִזֶּה

ב
אֶלֶף גוּרִים קְטַנִּים נִדְחָקִים אֵלַיִךְ לִינֹק אֶלֶף חֲלוֹמוֹת טוֹרְדִים אֶלֶף
תּוֹלָעִים וַאֲנִי יוֹשֵׁב לְיַד מִטָּתֵךְ כְּמוֹ לְיַד קֶבֶר מְבַקֵּשׁ לְגָרְשָׁם
עַכְשָׁו אַתְּ שְׁבוּיָה עַכְשָׁו אַתְּ בְּעוֹלָם אַחֵר שֶׁבּוֹ אֲנִי לֹא יָכוֹל לָבוֹא
אֲפִלּוּ אִם תְּתַרְגְּמִי לִי חֲלוֹם אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם

ג
אֵינֶנִּי יָכוֹל לִכְתֹּב שִׁיר עָלַי בְּלִי לִכְתֹּב עָלַיִךְ אֵינֶנִּי יָכוֹל
לִכְתֹּב שִׁיר עָלַיִךְ בְּלִי לִכְתֹּב עָלַי כַּמָּה הוֹלְכִים חַיֵּינוּ
וּמִסְתַּבְּכִים וּמַבְחִילִים וּמְעַיְּפִים