רָחוֹק מְאֹד מִמֵּךְ
הָלַכְתִּי בִּרְחוֹבוֹת צְפוּפִים
וְדִבַּרְתִּי עַל נָשִׁים עִם גְּבָרִים
מְזֹהָמִים בָּרֹאשׁ כָּמוֹנִי
הָלַכְתִּי עִם נָשִׁים דִּבַּרְתִּי זֶבֶל
עֲלֵיהֶן וְעַל נָשִׁים בִּכְלָל הִבַּטְתִּי
רָעֵב בְּשָׁדַיִם גְּדוֹלִים, רַכִּים
חַמִּים, כְּמוֹ יָצְאוּ עַכְשָׁו
מֵהַמִּטָּה, מֵהֶחָלוּק וְהִבְדַּלְתִּי כְּמוֹ חוֹטֵא דָּתִי
בֵּין חַיַּי לְחַיַּי
הָאֲחֵרִים
לַיְלָה אֶחָד עִנִּיתִי אֶת גּוּפִי
שׁוֹטַטְתִּי לְבַד בַּקֹּר
עַד שֶׁעָלָה הַבֹּקֶר, עַד שֶׁאָמַרְתִּי
לְעַצְמִי הִגִּיעַ זְמַן שֶׁאֵלֵךְ לִישֹׁן, אֶשְׁכַּב עֵר
בַּמִּטָּה, נָקִי וְמוּכָן וּמְזֻמָּן
וְאֶלְחַשׁ אֶת שְׁמֵךְ בַּחֲתִימַת שְׂפָתַיִם