שיר לאשת איש
הַשִּׁיר הַזֶּה נִכְתַּב רַק לָךְ, שֶׁתִּקְרְאִי אוֹתוֹ, שֶׁיְּחַטֵּט אֶצְלֵךְ
עָמֹק בַּנְּשָׁמָה לְרֶגַע. קִרְאִי אוֹתוֹ בְּסוֹד, חֲוִי אוֹתוֹ רַק
עִם עַצְמֵךְ, אִצְרִי יָפְיוֹ וְאַל תֹּאמְרִי עָלָיו דָּבָר לְאִישׁ
הָאִישׁ הַזֶּה אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אִתָּךְ בַּבֹּקֶר, בֵּין חֹשֶׁךְ לְאוֹר,
מַכִּיר אֶת גּוּפֵךְ, אֶת קוֹלֵךְ, אֶת קֶצֶב הַנְּשִׁימָה שֶׁלָּךְ
בַּפַּעַם הָאֶלֶף תִּשְׁכְּבִי אִתּוֹ שָׁכוֹב וְהִתְעַדֵּן וְאֶת סוֹדֵךְ הַזֶּה הוּא לֹא יֵדַע.
עַיִן אַחַת בְּתוֹכֵךְ לֹא תֵּעָצֵם
בַּחֶדֶר הָאַחֵר יִרְעַד הַיֶּלֶד מֵחֲלוֹם רַע אוֹ צִנָּה שֶׁל סוֹף הַלַּיְלָה
בְּהֶסַּח הַדַּעַת תַּחְלְפִי וְלֹא תַּבְחִינִי בּוֹ וּבַמִּטָּה לְיַד הַכַּר שֶׁלָּךְ חָלָק צוֹנֵן
יָנוּחַ עַל הַכַּר שֶׁלּוֹ רֹאשׁ אִישׁ אֵלָיו אַתְּ רְתוּקָה, אִתּוֹ אַתְּ מִתְחַבֶּרֶת
מִשָּׁנָה לְשָׁנָה, כְּמוֹ מוּבָן מֵאֵלָיו נֻקְשֶׁה, לֹא יְכוֹלָה לְהִתְפָּרֵד כְּבָר
לְהִשָּׂרֵד לְעַצְמֵךְ, לְהַצִּיל אֶת חַיַּיִךְ
הַמְבוֹדָדִים הַמְּתוּקִים. אוֹר הַמְּעָרָה הָאֲפֵלָה בִּפְנִים תּוֹדַעְתֵּךְ יִכְבֶּה מִיָּד
יָשׁוּב לִהְיוֹת רַק מַיִם אֲפֵלִים
עֵרָה הַלַּיְלָה. אִי אֶפְשָׁר לִישֹׁן. אִי-שֶׁקֶט כָּזֶה
עוֹבֵר כְּמוֹ כִּשּׁוּף. לֹא לִישֹׁן וְלֹא לִקְרֹא וְלֹא לִרְחֹץ כֵּלִים.
אַל תִּקְחִי וַלְיוּם. אַל תָּעִירִי בְּפַחַד אֶת אִישֵׁךְ. מַה תֹּאמְרִי לוֹ
אִם יָקִיץ לְעֶזְרָתֵךְ? לֹא אִי-שֶׁקֶט כָּזֶה.
הַיָּם הַשּׁוֹצֵף רָחוֹק רוֹקֵד כְּמוֹ מְשֻׁגָּע, מְכַסֶּה צְמָחִים, מְגַלֶּה
עֲנָפִים רְקוּבִים. יָם מְכֻשָּׁף וְצִפֳּרִים עָטוֹת מְהֻפְּנָטוֹת כְּאִלּוּ מִתְאַבְּדוֹת בּוֹ
שְׂעָרֵךְ רָחוּץ מַדִּיף נִיחוֹחַ רַךְ, הָרִיחִי אֶת קְצוֹתָיו, הָרִיחִי אֶת יָדַיִךְ, אֶת חֵיקֵךְ
עִמְדִי בַּחַלּוֹן וְהַבְדִּילִי בֵּין רֵיחַ הָעוֹנָה הַזֹּאת הַבָּא עִם רוּחַ מִן הַיָּם לְרֵיחַ
גּוּפֵךְ הַמַּהְבִּיל. הַבִּיטִי בְּעוֹרֵךְ. אַתְּ מְדַמָּה אוֹתוֹ בַּחשֶׁךְ הָאָדֹם הַזֶּה לְגוּף מַלְכָּה
שְׁפָחוֹת רָחְצוּ אוֹתוֹ בְּמַיִם וּשְׁמָנִים. כַּמָּה יָפֶה בְּשַׂר הָאִשָּׁה, כַּמָּה פָּגִיעַ. אוֹתוֹת
הַזְּמַן נֶחֱרָתִים בִּמְהִירוּת בַּשָּׁדַיִם, בְּעוֹר הַבֶּטֶן וְהַתַּחַת, בִּשְׂעַר הַגּוּף, בְּצֶבַע הַפְּטָמוֹת
אַל תְּבַזְבְּזִי אֶת הַגּוֹאֶה בְּדִבּוּרִים עַל מַשֶּׁהוּ אַחֵר
אַל תְּדַבְּרִי עָלָיו עִם מִישֶׁהוּ אַחֵר אֵין לָךְ אַף חָבֵר
טוֹב אַף חֲבֵרָה קְרוֹבָה שֶׁתְּדַבְּרִי אִתָּם עַל הַגּוֹאֶה
גַּם לֹא אֲנִי הַשּׁוֹלֵחַ אֶת הַשִּׁיר הַמְהַבְהֵב הַזֶּה. אֵיזֶה כֹּחַ הוּא זֶה לֶאֱצֹר
אֶת הַיֹּפִי בְּלִי לִגְנֹחַ בְּלִי לְהַסְגִּיר בְּלִי לְהִתְעַנּוֹת בְּלִי לִבְרֹחַ בְּלִי לְהִתְפַּזֵּר
הַנְּגִיעָה תִּכְאַב, מֵיתָר כִּמְעַט יִפְקַע כְּאִלּוּ אֶצְבַּע אַלִּימָה חוֹדֶרֶת מִבַּחוּץ
אוֹ מִבִּפְנִים כִּמְעַט קוֹרַעַת, כִּמְעַט מְדַמֶּמֶת. אַתְּ מַבְלִיגָה. בְּאֵיזֶה חֶדֶר אַתְּ
עוֹבֶרֶת? בְּאֵילוּ חַלּוֹנוֹת אַתְּ מַשְׁקִיפָה? בְּאֵיזֶה כֻּרְסָאוֹת אַתְּ עוֹד מְעַט קוֹרֶסֶת? בְּאֵיזֶה
מִרְפֶּסֶת אַתְּ מִתְכַּשֶּׁפֶת? הִנֵּה עוֹד מְעַט הַבֹּקֶר עוֹלֶה. קָפֶה. לַחְמָנִיָּה וְאַהֲבַת הָאִישׁ. שֶׁתֶן
שֶׁל הַיֶּלֶד. גְּאֻלַּת הַנֶּפֶשׁ. מַמָּשׁוּת בְּרִיאָה
אַתְּ חוֹלֶפֶת בַּבַּיִת הָרֵיק עַל פְּנֵי רָהִיטִים מוּבָנִים מֵאֲלֵיהֶם. לֹא תִּשְׁתַּגְּעִי, גַּם
לֹא בַּמּוּעָקָה הַזֹּאת, בְּדוּמִיַּת הָאִי-שֶׁקֶט הַזֹּאת: רָהִיט בַּחשֶׁךְ הוּא רָהִיט בַּחשֶׁךְ
הוּא רָהִיט בַּחשֶׁךְ, אַתְּ לֹא רוֹצָה לִהְיוֹת כָּאן, רוֹצָה לָעוּף מִן הַחַלּוֹן, לָשׁוּב עִם
הָאוֹר הַטּוֹב, שֶׁיְּבַטֵּל אֶת הַמִַּים הַכֵּהִים הַלָּלוּ, אֶת הָאוֹר הַמְשֻׁנֶּה הַזֶּה, מַה זֶּה
פִּתְאֹם יֵשׁ בָּךְ אַהֲבָה אַחֶרֶת לְעַצְמֵךְ, אַהֲבָה מִתְפַּנֶּקֶת בְּלִי מְפַנֵּק, אַהֲבָה לִבְשָׂרֵךְ
בְּלִי מְאַהֵב, גַּעְגּוּעַ בְּלִי מָקוֹם אוֹ זְמַן? בַּבֹּקֶר תַּשְׁמִידִי עֲרֵמָה שֶׁל עִתּוֹנִים.
אַל תִּשְׁפְּטִי אֶת חַיַּיִךְ בִּגְלָלִי. אַל תְּחַפְּשִׂי אֶפְשָׁרֻיּוֹת אֲבוּדוֹת. אַל תָּעוּפִי לָךְ
בְּעַד הַחַלּוֹן. לֹא רַק מִלִּים פּוֹרְטוֹת לֹא נָכוֹן אֶת הָרֶגֶשׁ הַזֶּה. שׁוּבִי לְחַדְרֵךְ,
לִבְשִׁי אֶת תַּחְתּוֹנַיִךְ, אֶת כְּתֹנֶת הַלַּיְלָה, נַשְּׁקִי לַגֶּבֶר לְיָדֵךְ. כַּמָּה אַתְּ אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ
פָּנָיו רַכּוֹת כְּמוֹ פְּנֵי תִּינוֹק עַכְשָׁו
בַּיּוֹם, בַּחוּץ, בָּאוֹר הוּא קְצִין צָבָא,
סוֹחֵר, פָאשִׁיסְט
אֲבָל כָּאן, בְּמִטַּתְכֶם, בְּמֶרְחַק שִׁעוּל מִן הַתִּינוֹק, אָדָם וְעוֹד אָדָם וְעוֹד אָדָם
הִנֵּה הַגַּל חוֹלֵף. אַתְּ תֵּלְכִי לִישֹׁן. גַּם הַלַּיְלָה יָפִית. נַפְשֵׁךְ יָפְתָה. גּוּף עָיֵף.
הַשִּׁיר הַזֶּה, הַזִּכָּרוֹן, הַהַחְמָצָה הַמּוֹגִיעָה, טְמוּנִים בְּתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה הַמְבֹרֶכֶת
הַבְּרִיאָה, הַנְּקִיָּה, הַמְעַיֶּפֶת. אַל תִּתְפַּתִּי לְשִׁירִי
אֲנִי הַתַּעֲנוּג, אֲנִי הַהַבְלָחָה מִגַּן הָעֵדֶן הַגּוֹמֵר אֲנִי
הַמְשׁוֹרֵר בִּזְמַן הַשִּׁיר אֲנִי הַהֶרֶס הַזָּעִיר אֲנִי
הָעֲקָרוּת אֲנִי הַשֶּׁקֶר הָאֱמֶת. בָּרָק רָחוֹק מְאֹד בָּאֹפֶק. גֶּשֶׁם אוֹ סוּפָה בְּסוֹף הַיָּם
רַק מַלָּחִים נוֹגְעִים בּוֹ נִשְׂרָפִים
יֵשׁ לִסְגֹּר חַלּוֹן וְעוֹד חַלּוֹן. צָרִיךְ לְכַסּוֹת אֶת הַיֶּלֶד
הוּא יְמַלְמֵל אֶת אִמָּהוּתֵךְ. הַבִּיטִי בְּרֹאשׁוֹ הַקָּט עַל הַכָּרִית כְּמוֹ צִיּוּר פִּלְאִי
מִכָּאן רוֹאִים אֵיךְ הוּא דּוֹמֶה לְאַבָּא. מִכָּאן רוֹאִים אֵיךְ הוּא דּוֹמֶה לְאִמָּא. שַׁרְשֶׁרֶת
הַבָּשָׂר הֶעָבָה. אַל תִּהְיִי בּוֹדֵדָה. פָאשִׁיזְם טָמוּן בַּבְּדִידוּת, כִּעוּר, עֲיֵפוּת, מַחֲלָה
רֹע לֵב. בֹּקֶר בַּחַלּוֹן כְּבָר וְהָאִישׁ שׁוֹאֵל כְּבָר הִתְעוֹרַרְתְּ. חַיִּים אֶחָד בְּשָׂרֵךְ
אֶחָד יָפְיֵךְ הַמִּתְבַּגֵּר אֶחָד הַמִּתְעַדֵּן הַנֶּאֱצָל הָאוֹבֵד