אִשָּׁה בַּת שְׁלֹשִׁים וּמַשֶּׁהוּ. שֶׁקֶט בָּטוּחַ. קְפָלִים
זְעִירִים מְבַשְּׂרִים אֶת הָרַעַשׁ
מַפֹּלֶת הָרְקָמוֹת. עוֹד קְצָת יִתְרַפֵּס
עוֹר הַיְרֵכַיִם, זֵעָה תְּבַצְבֵּץ בַּצַּוָּאר
אֲבָל הָעֵינַיִם פְּקוּחוֹת: בִּטָּחוֹן וְקֹר
״אֲנִי אֶשְׁכַּב אִתָּךְ תָּמִיד, אַל תִּפְחֲדִי״