אִם אֵרָדֵם וְאִם לֹא אֵרָדֵם
אֶשְׂנָא בַּבֹּקֶר אֶת הַלַּיְלָה הַזֶּה
כְּמוֹ מִנְהָרָה בֵּין אוֹר אַחֲרוֹן לְאוֹר
רִאשׁוֹן הָלַכְנוּ מְדַבְּרִים מְשַׁעַמְמִים
וְהַפֶּה נִחָר כְּמוֹ עֵינַיִם שֶׁל מֵת

שְׁנֵי גְּבָרִים הוֹלְכִים בִּרחֹובוֹת הָעִיר לֹא רוֹצִים
לְהַגִּיעַ לֹא לְהִשָּׁאֵר בְּמָקוֹם אֶחָד אוּלַי בִּרְחוֹב
אַחֵר תִּמָּצֵא גְּאֻלָּה, שִׂמְחָה אֱלֹהִית, לֹא זִיּוּן
דַּוְקָא אֲבָל הָיִיתִי מְזַיֵּן בְּרָעָב כְּמוֹ חַיָּה טוֹרֶפֶת
אֶת הַגּוּף הַפָּעוּר אִם הָיְתָה נִקְרֵית לִי אִשָּׁה אַלְמוֹנִית
שֶׁתַּעֲטֹף אוֹתִי כְּמוֹ גְאֻלָּה, הַרְגָּעָה

וְהָיִיתִי מִתְאַהֵב בְּרַעַב בְּכַוָּנָה כְּמוֹ נַעַר
אֲפִלּוּ שֶׁאֵין לִי בֶּאֱמֶת כֹּחַ לְעוֹד אַהֲבָה
הֲרֵי וִתַּרְתִּי וְלָמָּה אֲנִי לֹא מְוַתֵּר

יֵשׁ אֵיזוֹ מַלְכוּת מִין אַגָּדִית לַחָה
חֲמִימָה שֶׁאָבְדָה וְכָל הַלַּיְלָה הוֹלְכִים
בִּגְלָלָהּ לֹא מְדַבְּרִים עַל מִין בֶּאֱמֶת לֹא עַל
נָשִׁים אֲבָל כָּל אִשָּׁה בָּרְחוֹב רוֹצִים לַעֲצֹר
לְבַקֵּשׁ לְדַבֵּר מַבִּיטִים בֶּחָזֶה מִתְבּוֹנְנִים בְּכַוָּנָה
בֵּין רַגְלֶיהָ אַזְמִין אוֹתָהּ לַחְדֹּר אֵלֶיהָ
אֲבָל כַּמָה שֶׁאֲנִי אֶחְדֹּר אֵין דַּי
מַה כְּבָר יֵשׁ לָנוּ לַחְדֹּר לְמַלְכוּת אֲבוּדָה
רְטֻבָּה לָשׁוֹן וְאֵבֶר מִין אֶחָד וְעֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת נוֹטְפוֹת