יוֹם אֶחָד אֶסּוֹג לַדּוּמִיָּה וְשָׁם אוּכַל לְתָאֵר בְּדִיּוּק רַב
אֶת הַחִסָּכוֹן הֶעָנִי הַזֶּה וְהַשֶּׁקֶט מִבִּפְנִים
יַכְתִּיב לִי מֵחָדָשׁ אֶת קֶצֶב הָעוֹלָם שֶׁמֵּקִים אוֹתִי עֲדַיִן
לָלֶכֶת וּמוֹשִׁיב אוֹתִי לָשֶׁבֶת לָקוּם לָשֶׁבֶת לָרוּץ
הִגַּרְתִּי בְּשֶׁקֶט אֶכְתֹּב בִּתְנוּעָה אִטִּית אַחַת פְּשׁוּטָה
וַאֲצִילִית כְּמוֹ מַנְגִּינָה נְמוּגוֹתִי
מִשָּׁם: לֹא אִירוֹנִי, לֹא מָרִיר, לֹא כָּנוּעַ (אֵלֶּה
מְכִילִים עוֹד אֶת הַשָּׁם לְעֻמַּת
כָּאן)
כָּאן הַשְּׁתִיקָה שֶׁבָּהּ הַקֶּצֶב הַיְחִידִי הוּא קֶצֶב הַמִּלִּים הַנִּכְתָּבוֹת
בְּהַחְלָטָה פְּנִימִית קַשּׁוּבָה, פִּתְאֹם נֶעְלַמְתִּי בַּבֹּקֶר
אֶתְעוֹרֵר וַאֲנִי מְוַתֵּר עַל הָעוֹלָם אֶל תוֹכִי
הִגַּרְתִּי, מַחֲבוֹא יַלְדוּת שֶׁלִּי, מֻזְנָח, מְקֻמָּט, אָבוּד כְּבָר