4. אגע בָּךְ בעלטה

אֶגַּע בָּךְ בָּעֲלָטָה וְאֶשְׁאַל מַה זֶה וְאַתְּ תֹאמְרִי זוֹ
יָדִי (זוֹ בִּטְנִי, זוֹ לֶחְיִי, אֵלּוּ שָׁדַי) אָעִיר
אוֹתָךְ וַאֲבַקֵּשׁ מִמֵּךְ שֶׁתִּשְׁכְּבִי אִתִּי, אֶהֱבִי אוֹתִי
שֶׁפֵּירוּשׁוֹ דַּבְּרִי אֵלַי עַל אַהֲבָתֵךְ אוֹתִי (סַפְּרִי עַל
אַהֲבָתֵךְ אוֹתִי, סַפְּרִי אֶת חַיַּי שֶׁאִתָּך, חַיַּיִךְ שֶׁאִתִּי
סַפְּרִי מַה חָשַׁבְתְּ כְּשֶׁנִּפְגַּשְׁנוּ, כְּשֶׁהָלַכְנוּ) וּפֵרוּשׁוֹ גַּם לֹא
לַחֲזֹר, לֹא לְהַתְחִיל מֵהַתְחָלָה, לָלֶכֶת הָלְאָה, כְּלוֹמַר אֵיזוֹ
דֶּרֶךְ קְצָרָה קַלָּה, הִנֵּה עַכְשַׁו בַּחֲשֵׁכָה הַזֹּאת אֲנִי כְּבָר
רוֹאֶה דֶּרֶך (עֶלְבּוֹנֵךְ יַעֲבֹר, יוֹמַיִם שְׁלֹשָׁה, רֻגְזִי
כְּבָר חָלַף כְּמוֹ אִוְשָׁה) אוֹ שֶׁאֶשְׁכַּב אִתָּךְ, בְּלִי לְהָעִיר
אוֹתָךְ אֲפִלּוּ, אוֹ שֶׁתִּשְׁכְּבִי אִתִּי בִּשְׁתִיקַת פִּתְאֹם, בִּתְבִיעַת
יַלְדָּה אוֹנֶסֶת אִישׁ זָר וְגָדוֹל, אוֹ כְּמוֹ שְׁנֵי שִׁכּוֹרִים, אוֹ
כְּמוֹ שְׁנֵי גּוּרִים, אוֹ כְּמוֹ שְׁנֵי זָרִים נִפְגַּשְׁנוּ בַּמָּלוֹן הַזֶּה (כָּל
גִּרְסָא מְשַׁחְרֶרֶת/מְאַרְגֶּנֶת אֶת מַפֹּלֶת הַשָּׁמַיִם, מַפֹּלֶת צְבָאָם) אוֹ
שֶׁאָעִיר אוֹתָךְ וּנְדַבֵּר עַד הַבֹּקֶר, שֶׁקֶט כָּזֶה יוֹרֵד עָלֵינוּ תָּמִיד
בְּדַבְּרֵנוּ עַל פּוֹלִיטִיקָה (עִם מָה מִן הָעוֹלָם הַזֶּה נִשָּׁכַח(?
וְגַם אוֹנְנוּת הִיא רְגִיעָה כָּזֹאת: פִּתְאֹם אוֹר בּוֹהֵק וְאֵיךְ
נִתְפָּיֵּס בַּבֹּקֶר (לְאָן נִסַּע? מָתַי צָרִיךְ לְפַנּוֹת אֶת הַחֶדֶר?
אֵיךְ לְשַׁלֵּם?) אֶת תַּבִּיטִי בִּי וַאֲנִי אַבִּיט בָּךְ וְתִרְאִי אוֹתִי
וְאוֹתָךְ וַאֲנִי אֶרְאֶה אוֹתָךְ וּבְתוֹךְ עֵינַיִךְ הַכֵּהוֹת אוֹתִי
וְאוֹתָךְ וַיְהִי בּקֶר