עליִךְ להודות

מַה אַתְּ רוֹצָה
מִין בְּלִי גּוּף
פִּנּוּק בְּלִי תַּאֲוָה
מִזְמוּז בְּלִי קוֹל
מִשְׁגָּל בְּלִי חֲדִירָה
אוֹרְגַּזְמָה בְּלִי הַפְרָשׁוֹת?

מַה אֲנִי רוֹצֶה
שֶׁתּוֹדִי

וְלֹא תֵּצְאִי מִכָּאן אֲפִלּוּ
אִם אֹמַר לַךְ צְאִי

הוֹ נְשָׁמָה אֲרוּרָה אֲחוּזָה
כְּמוֹ עַקְרָב בְּצַוַּאר
הַגּוּף. מִפְלֶצֶת קַדְמוֹנִית
זְמַנֶּיהָ, מִכּוֹכָב אַחֵר, מִגּוּף אַחֵר,
זָרִים זָרִים. לֹא מִסְתַּגֶּלֶת לַקֶּצֶב
הַנָּכוֹן הַגּוּפָנִי
הַבְּשָׂרִי הַמִּשְׁתַּנֶּה הַמִּתְעַרְטֵל הַמְעַרְטֵל
בְּכֹחַ מְטַלְטֵל וּמִתְחַבֵּא נִכְבֶּה