מַה גָּדוֹל גָּדוֹל הַיּוֹם הַזֶּה, אֵשׁ יוֹקֶדֶת בֶּחָזֶה, כְּאֵב
הַשְּׁכוֹל כְּבָר נֶעֱלַם וְאִרְגּוּן חָדָשׁ מוּקָם, אִמָּהוֹת לְמַעַן
יְרוּשָׁלַיִם, וּכְשֶׁיָּבוֹא הַמְּבַשֵּׂר מִקְּצִין הָעִיר, תְּשׁוֹרְרוּ לוֹ
מַה נָאווּ עֲלֵי הָרִים רַגְלָיו הַבַּרְוָזִיּוֹת, מְגָרֵד בַּבֵּיצִים, מְגַהֵק
בִּשְׁבִיל הַחֶבְרֶ’ה, רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה הַבָּא, וְהַקּוֹדֵם, זָנָב וְרֹאשׁ,
רֹאשׁ וְזָנָב, רוֹקְדִים בְּמַעְגָּל סְבִיב יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב: חֲזִיר
הִיסְטוֹרְיָה עֲנָק מְפֻטָּם בִּשְׁכוֹל מְטֻמְטָם. הָלוֹ יְרוּשָׁלַיִם, שׁוֹאֲלִים
אוֹתָךְ מַה שְׁלוֹמֵךְ? כַּמָּה חַיִּים צָרַכְתָּ? כַּמָּה אִמָּהוֹת עוֹד יִצְרְחוּ
בָּךְ אֶת הַתְּהוֹם שֶׁבֵּין גְּרוֹנָן לַחֲרִיצָן הַשּׂוֹרֵף, לֹא יִתְגַּעְגֵּעַ לִכְלוּם
וְתִמָּלֵא מִיָּד בִּירוּשָׁלַיִם (אָח יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם) שֶׁהִיא מִלָּה,
שֶׁהִיא הַשֵּׁם הַמְּרֻפָּשׁ, הַמְּטֻפָּשׁ, לָרִיק הַזֶּה בְּתוֹךְ כָּל אָב שַׁכּוּל
פּוֹחֵד לִירֹק עַל הַסִּבָּה שֶׁמַּמְצִיאִים לַחֲטִיפַת יַלְדּוֹ. אָז הָלוֹ
יְרוּשָׁלַיִם, מַה שְׁלוֹמֵךְ? (כַּמָּה תְּעוּדוֹת זֶהוּת הִנְפַּקְתְּ? כַּמָּה תְּעוּדוֹת
זֶהוּת מָחַקְתְּ? כַּמָּה בָּתִּים הָרַסְתְּ? כַּמָּה תִּקְווֹת דָּרַסְתְּ? כַּמָּה בְּנֵי אָדָם
חָמַסְתְּ? כַּמָּה פּוֹלִיטִיקָאִים בָּנִית? כַּמָּה מַלְשִׁינִים קָנִית?) בֶּאֱמֶת לֹא אִכְפַּת
לָנוּ מִגָּדְלֵךְ אוֹ גּוֹרָלֵךְ, יְרוּשָׁלַיִם, לֹא אִכְפַּת לָנוּ מֵעֲבָרֵךְ, לֹא אִכְפַּת לָנוּ
מֵעֲתִידֵךְ, דֵּי לָנוּ בַּהוֹוֶה שֶׁמְּנַפְּצִים אֶל חוֹמוֹתַיִךְ אֶת כָּל הַחֲלוֹמוֹת
שֶׁל כָּל הַבְּנֵי-זוֹנָה שֶׁלֹּא יַגִּידוּ בְּגַת, הַבְּנֵי-זוֹנָה, שֶׁלֹּא יִשְׂמְחוּ בְּחוּצוֹת
אַלְקֻדְס, הַבְּנֵי-זוֹנָה, וּמַלְמְלוּ לָנוּ פְּסוּקִים מְתוּקִים, סַלְסְלוּ לָנוּ פְּסוּקִים
רֵיקִים, בַּלְבְּלוּ לָנוּ פְּסוּקִים צוֹעֲקִים, טַלְטְלוּ לָנוּ פְּסוּקִים מַכִּים, חַלְחְלוּ
לָנוּ פְּסוּקִים חוֹנְקִים (“הִנֵּה מַה טוֹב וּמַה נָעִים לָמוּת בִּשְׁבִיל יְרוּשָׁלַיִם”)
עֲפַר כֹּהֲנִים וְאֵפֶר קָדוֹשׁ (וְאַל תִּשְׁפְּכוּ זֶרַע לָרִיק, לֹא בְּבֵית אֵל וְלֹא בְּחוּצוֹת
תֵּל אָבִיב, כִּי כָּל סְפֶּרְמוֹאִיד יִהְיֶה מִתְנַחֵל, אוֹ צַנְחָן, עִם עָבָר קָדוֹשׁ, הוֹי
כֹּהֲנִים מִתְרַוְּחִים וּמַרְוִיחִים מִבֵּית הַקְּבָרוֹת הַגָּדוֹל, יְרוּשָׁלַיִם). עַל כֵּן חַתְּלוּ
אֶת בִּנְכֶן בְּמַדִּים, תְּנוּ לוֹ נֵר צְבָאוֹת נֶגֶד חֹם, נֶגֶד תֹּם, נֶגֶד תְּשׁוּקַת הַיּוֹמְיוֹם
שֶׁיֹּאהַב אֶת הַזַּיִן שֶׁלּוֹ, אֶת הַזַּיִן שֶׁל הָאֻמָּה, הַצָּבָא, וְרֵיחַ אָבָק שְׂרֵפָה יְגָרֶה
אוֹתוֹ, קוֹלוֹת יֶרִי יַעֲשׂוּ לוֹ קֶרִי, גֶּנֶרָלִים יַעֲשׂוּ לוֹ פַּרְפָּרִים בַּקֻּרְקְבָן, הָהּ קָרְבָּן
חָמוּד, מַה תִּהְיֶה, אִם תִּהְיֶה גָּדוֹל? צַנְחָן וְגֶבֶר. וּמַה אַחַר כָּךְ? קֶבֶר. הָלוֹ
יְרוּשָׁלַיִם