תַּחַת
שְׁרִיר הַלֵּב
יוֹשֵׁב כָּבוּל
נוֹטֵף דָּם עַל עֵינָיו
גַּעְגּוּעַ. לֵב קָשׁוּחַ
מָשׁוּחַ בִּשְׁפִּיךְ, כּוֹתֵב
מִכְתָּב לְאִשָּׁה נְשׂוּאָה
כְּבָר: יְפֵהפִיָּה, אֲנִי שׁוֹלֵחַ
לָךְ גּוּפִיָּה, שִׂימִי אוֹתָהּ
בָּאָרוֹן מְכֻבֶּסֶת,
(אַל תְּגַלִּי לוֹ שֶׁל
מִי הִיא). אָנוּחַ
כְּמוֹ בֵּיצָה
קָרָה
בַּאֲרוֹנֵךְ
הָאָפֵל
הַמָּלֵא
חֲזִיּוֹת
(רֵיחָנִיּוֹת)