מַצֵּבָה אַחַת לִשְׁנֵי אֲנָשִׁים
שֶׁאָהֲבוּ בְּכָל מִינֵי מִטּוֹת
וַחֲדָרִים לֹא תִּהְיֶה, וּבָרְשׁוּמוֹת
לֹא יִכָּתֵב: נִשְּׂאָה לוֹ בַּלֵּילוֹת
מִחוּץ לְנִשּׂוּאֶיהָ, נִשְׁבְּעָה לוֹ
בְּכָל מְאֹדָהּ, חֵרֶף פְּחָדֶיהָ וְלֹא
בְּשׁוּם מָקוֹם יִהְיֶה כָּתוּב: קָרָא
לָהּ אַהֲבַת חַיַּי, וּמַה שֶּׁעָשׂוּ בִּפְרָאוּת
שֶׁהָעוֹלָם מְיַחֵס לָעֲלוּמִים, בִּשְׁבוּעוֹת
שֶׁרַק שִׁירָה הוֹפֶכֶת לִפְעָמִים לְמִין
אֱמֶת, בְּחֹסֶר בּוּשָׁה שֶׁרַק הַזְּמַן הָאָבוּד
מְלַמֵּד, בְּנֶאֱמָנוּת שֶׁכֻּלָּהּ בְּגִידָה בְּכָל
מַה שֶּׁמִּחוּץ לַנֶּקֶב הַמִּשְׁפַּחְתִּי, הַכֹּל
נָגוֹז. הַגּוּף אֵינוֹ זוֹכֵר, הַגּוּף אֵינוֹ נִזְכָּר
הַגּוּף אֵינוֹ מְדַבֵּר, אֵינוֹ כּוֹתֵב, אֵינוֹ
רוֹצֶה לִזְכֹּר, אֵינוֹ יָכוֹל לִזְכֹּר, הַגּוּף
מִתְקַמֵּט, כְּמוֹ עוֹר הַתַּחַת, וְאַחַר כָּךְ
מֵת.