כְּשֶׁעֵינַיִךְ חָמְקוּ מֵעֵינַי
כְּמוֹ גּוּרֵי חֲתוּלָה בֵּין שִׁנֵּי
אִמָּן, רָאִיתִי אֶת הַזְּמַן
שֶׁבְּתוֹכוֹ אֶטְבַּע, וְגַם אַתְּ
לֹא תִּהְיִי, וְלֹא יְגוֹנֵינוּ
אֹשֶר שֶׁנִּמְחָה כְּמוֹ זֶרַע
מִשְּׂפָתַיִךְ, דְּבָרִים שֶׁדָּחִית
לִזְמַן שֶׁבּוֹ תִּהְיִי קְצָת חֲזָקָה
יוֹתֵר, טָבְעוּ בִּזְמַן שֶׁלֹּא הָיָה
הַזְּמַן שֶׁלָּנוּ, אֶלָּא זְמַן אַחֵר
פֵּרוֹת עַל הַגָּדֵר הַקּוֹצָנִית
פְּצָעִים עַל עוֹרוֹ שֶׁל הַנָּחָשׁ
הַזֶּה, הַיְקוּם הַנָּח בֵּינֵינוּ.

עוֹד מְעַט לֹא אֶהְיֶה, כָּתַבְתִּי
עוֹד מְעַט לֹא תִּהְיִי, עוֹד מְעַט
גַּם יְלָדַיִךְ לֹא יִהְיוּ, אֲנָשִׁים
נִשְׁחָקִים כְּמוֹ כְּתוֹבוֹת עַל
מַצֵּבוֹת, גֶּשֶׁם, שֶׁמֶשׁ, רוּחַ
וְדָּבָר לֹא נִשְׁאָר זוּלַת
הַהִסְתַּלְּקוּת, תְּנוּעַת הַחֲתוּלָה
שֶׁבֵּין שִׁנֶּיהָ כְּבָר אֵין גּוּרִים