הַבַּרְבּוּר הַלָּבָן
הָאִטִּי, הַגֵּאֶה
מִפְרָשׂ לְעַצְמוֹ
גָּדוֹל וּבוֹדֵד, שָׁט
שָׁנִים עַל פְּנֵי הַמַּיִם
הַלָּלוּ, הַבַּרְבּוּר הַגָּדוֹל
הַזֶּה נֶעֱלַם. הַחֲשֵׁכָה
בָּלְעָה אוֹתוֹ. בַּבֹּקֶר צָפָה
נִבְלָתוֹ בָּאוֹר, עַל פְּנֵי
הַמַּיִם, בֵּין חֲבַצָּלוֹת וּדְגֵי
זָהָב. עִם בֹּקֶר בָּא גַּם
הַגַּנָּן, הִשְׁלִיךְ אֶת הַבַּרְבּוּר
הַמֵּת לַעֲרֵמָה אַחַת עִם
תַּרְנְגוֹלוֹת וְאֶפְרוֹחִים מֵתִים
בְּטֶרֶם עֵת (הָאוֹר הוּא הָאֱמֶת)
הַלֵּל לַשֶּׁמֶשׁ, לַתּוֹלָעִים
בָּאתֶם חֹשֶךְ לְגָרֵשׁ.