גֶּשֶׁם עַל הַגַּג וְעַל הַתְּרִיסִים וּבִשְׁמוּרוֹת עֵינַי
צִבְעוֹנִים בּוֹעֲרִים, לֹא אֵדַע אֲפִלּוּ אֵיךְ לִמְצֹא
כְּמוֹתָם עוֹד כְּדֵי לְהָבִיאָם לָךְ זֵר. אַתְּ יְשֵׁנָה
וּבַחֶדֶר הָאַחֵר יָשֵׁן בְּנֵנוּ וַאֲנַחְנוּ לֹא נוֹסְעִים
לְחַפֵּשׂ פְּרָחִים וְלֹא רָהִיט חָדָשׁ, אֲבָל יַחַד
אַחֲרֵי כָּל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ וּמְרִיטַת הַנּוֹצוֹת מִן
הָעוֹף הַגָּדוֹל שֶׁהֱטִיסָנוּ עַד כָּאן. אֵינִי יוֹדֵעַ
עַל מָה אַתְּ חוֹלֶמֶת כְּשֶׁאַתְּ חוֹלֶמֶת, אֵינִי רוֹאֶה
דָּבָר בַּחֹשֶךְ, רַק אֶת נְשִׁימָתֵךְ אֲנִי שׁוֹמֵעַ, וּכְמוֹ
נִצּוֹל שׂוֹחֶה אֲנִי יוֹדֵעַ: טוֹב חֶלְקִי שֶׁאַתְּ עוֹד
כָּאן, בַּחֶדֶר, בַּחֹשֶךְ, בַּמִּטָּה, לוּ יָכֹלְתִּי לִזְרֹעַ
צִבְעוֹנִים בַּחֲלוֹמֵךְ, הָיִיתִי זוֹרֵעַ