1.

הִנֵּה הַגֶּשֶׁם, לָשׁוֹן מְלַקֶּקֶת, רְטֻבָּה, קָרָה, חָלַף
וְעוֹד מְעַט יַחְרֹךְ בַּשָּׂדוֹת שָׁרָב אֶת הַפְּרָחִים. הָעֵצִים
יִרְעֲדוּ לְרֶגַע בִּפְרִיחָה חִוֶּרֶת. אֵין לָנוּ בֶּאֱמֶת אָבִיב
אֶלָּא חִיּוּךְ קָצָר בֵּין עוֹנוֹת. כְּבָר מַרְס. לְאַט לְאַט
אוֹכֵל הַמָּוֶת כְּמוֹ תּוֹלַעַת חֲרִישִׁית אֶת הַתְּשׁוּקָה
לִנְסֹעַ, אֶת הַתִּקְוָה לְהַגִּיעַ, אֶת הַגַּעֲגוּעַ. אָז יְכַרְסֵם
גַּם בָּרָצוֹן לִחְיוֹת. אֲבָל הַדָּם הַחַם, הַטּוֹב, עוֹד מְלַבֶּה
אֶת הַזִּקְפָּה, הַשִּׁנַּיִם נוֹשְׁכוֹת עַד זוֹב. הַשְּׁתִיקָה מְמָרֶרֶת
לַטּוֹב. אֵיזֶה מִין זְמַנִּים הֵם אֵלֶּה כַּאֲשֶׁר שִׁירָה פּוֹלִיטִית
מְכַסָּה עַל פְּנֵי מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לִכְתֹּב? אַהֲבַת אִשָּׁה
בָּשָׂר, נְשָׁמָה, חֲדִירָה, שְׁאָגָה אַדִּירָה אַדִּירָה וְשֶׁקֶט.
אַחֲרֵי הַחֲשֵׁכָה מַבְלִיחַ כֹּחַ, בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן (מִשֶּׁיַּכִּיר
בֵּין זְאֵב לְכֶלֶב) וְשׁוּב חֲשֵׁכָה. אַל יִדְוֶה לִבֵּנוּ, גַּם
כַּאֲשֶׁר יֶחְשְׁכוּ עֵינֵינוּ. בַּחֲשֵׁכָה.

2.

לִפְעָמִים, לֹא כְּחָגְלוֹת עָפוֹת בְּרַעַשׁ מִבֵּין עֵצִים
בַּלַּיְלָה, נֵצֵא מִמַּחְבּוֹאֵינוּ, לְחוּד, לִמְקוֹם מִפְגָּשׁ.
וּכְמוֹ עֲבַרְיָנִים מְדַבְּרִים עַל הַכֹּל, אַף פַּעַם לֹא עַל
הָעִקָּר. שִׂנְאָה מְשֻׁתֶּפֶת יְכוֹלָה לְפַרְנֵס שָׁעוֹת שֶׁל
יְדִידוּת. (וְכָתוּב: כָּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאֵינוֹ נוֹקֵם
וְנוֹטֵר כְּנָחָשׁ, אֵינוֹ תַּלְמִיד חָכָם), אֲבָל כְּמוֹ שְׁתֵּי
דְּבוֹרִים בְּתוֹךְ פֶּרַח מְפֻיָּח אֲנַחְנוּ מְפִיקִים דְּבַשׁ.
בִּשְׁתִיקָה. יִהְיוּ לָנוּ עוֹד סְפָרִים, עַד פֶּנְסְיָה מְדֻשֶּׁנֶת
יִפְזְלוּ הַסָּרִיסִים, יְבַלְבְּלוּ בַּמֹּחַ, פִּנְקְסֵי בְּעַד וְנֶגֶד.
אֵין מִתְקַנְּאִים בָּהֶם, כָּתוּב, לֹא בְּנָחָשׁ קָטָן וְלֹא
בְּתַלְמִיד קָטָן. וּזְכֹר בַּחֲשֵׁכָה, יוֹתֵר מִכֹּל, אֶת מַה
שֶּׁנֶּאֱמַר: “גּוּפוֹ דּוֹמֶה לְיָם וְעוֹלֶה אֶחָד לְשִׁבְעִים
שָׁנָה, וּבְדָמוֹ צוֹבְעִין תְּכֵלֶת, לְפִיכָךְ דָּמָיו יְקָרִים”.