מוּל הַיָּם יָשַׁבְנוּ וְדִבַּרְנוּ, שְׂפַת הָאֹפֶק
נִתְפְּרָה לִשְׂפַת הַיָּם הָרְחוֹקָה. צִוְחוֹת
הַשְּׁחָפִים הִדְלִיפוּ מַשֶּׁהוּ מִן הַצְּעָקָה.
לֹא מִלּוֹתֵינוּ בָּגְדוּ בָּנוּ, לֹא שְׁתִיקַת
הַנָּשִׁים שֶׁאָהַבְנוּ, לֹא הַסְּפָרִים. לָאֱמֶת
אֵין זְכוּת-יֶתֶר בֵּין הַמִּלִּים, לֹא בָּאֵשׁ
הַשּׂוֹרֶפֶת, לֹא בַּקֹּר הַמַּקְפִּיא שֶׁל
הַמַּיִם. אִלּוּ לָמַדְנוּ לִשְׁתֹּק אֶת
הַגֵּיהִנּוֹם, מִלִּים לֹא מְכִילוֹת אוֹתוֹ
לֹא מַחְרִישׁוֹת אֶת זַעֲקוֹתָיו, אִלּוּ
לָמַדְנוּ לְדַבֵּר חָזָק מִן הַכְּאֵב, אִישׁ
עַל כְּאֵב זוּלָתוֹ, אִישׁ עַל מַכְאוֹבוֹ
וּלְהָקִיץ לְבֹקֶר מָלֵא חִיּוּכִים
כְּאִלּוּ כְּלוּם