הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר, אֶל מוּל הַדֶּגֶל הַמּוּרָד לְאַט
עַד לַחֲצִי הַתֹּרֶן תּוֹקֵעַ מְחַצְצֵר בִּשְׂפָתָיו
הַחֲתוּמוֹת מַארְשׁ אֵבֶל, יָדָיו לוֹפְתוֹת אֶת
צַוָּארוֹ כְּמוֹ חֶבֶל, וּלְחָיָיו מִתְנַפְּחוֹת, מַאֲדִימוֹת
גֶּחָלִים לוֹחֲשׁוֹת בְּצַוָּארוֹ, וְנוֹשְׂאֵי הָאָרוֹן
צוֹחֲקִים בְּלִי קוֹל לַמָּוֶת, קְלוֹשָׁאר מַסְרִיחַ
נֶחְבָּא מֵאֲחוֹרֵי עֵץ, אוֹ קִיר, אוֹ פָּרָה
שְׂרוּפָה, לְבַל יְגָרְשׁוּהוּ עַד הָעֶרֶב
צְלָלִים אָז יִתְפְּחוּ, וֵאלֹהִים, שׁוּלְיַת
הַקּוֹסֵם הֲכִי גָּדוֹל, יִכָּנַע, יַנִּיחַ לְיָם
הַחֲשֵׁכָה לַחְנֹק הַכֹּל. (שֶׁיִּכָּנַע.)