לזכר גלית רוזן

בַּמַּכְשִׁיר עַל הַקִּיר
נוֹשְׂאִים בְּרִיצָה גְּוִיּוֹת
קִרְעֵי בָּשָׂר, וְהַטָּפוֹת
מוּסָר. הַמֶּלְצַר
שׁוֹאֵל vous voulez
un café ou thé?
מַה אַתָּה שׁוֹאֵל אוֹתִי עַל
תֵּה וְקָפֶה, מֶלְצַר מֶלְצַר
תִּשְׁאַל אוֹתִי אִם מִישֶׁהוּ
מֻכָּר לִי מֵת, מֶלְצַר.
(אֲבָל אֲנִי אֲדוֹנִי, אֲנִי
לֹא יָכוֹל לָדַעַת
מֵאֵיפֹה אֲדוֹנִי.
סָרָיֶבוֹ, קִיגָאלִי
בַּגְדָּד, יְרוּשָׁלַיִם
אַל-קוּדְס, חֶבְרוֹן
בּוֹמְבֵּיי). מַה אֲנִי
מְמֻרְמָר? הוּא
מֶלְצַר, לֹא סוֹכֵן
נְסִיעוֹת, הַחֹפֶשׁ נִצַּח
וְהַקּוֹמוּנִיזְם נִגְמַר, לֹא
צָרִיךְ לִבְחֹר בְּאֵיזֶה צַד
אַתָּה עוֹמֵד, לְמִי אַתָּה
מִתְנַגֵּד, בְּמִי אַתָּה תּוֹמֵךְ
מָתַי אַתָּה מוֹחֶה, מָתַי אַתָּה
בּוֹכֶה. קְרוּאָסוֹן סִילְווּפְּלֵה
וְקָפֶה

בַּמַּכְשִׁיר עַל הַקִּיר
קוֹפֵאת שְׁקוּפִית שֶׁל אִשָּׁה
מוֹתַחַת יָדֶיהָ
מַרְאָה לְצַלַּם הָעוֹלָם
אֶת בְּנָהּ הַגּוֹוֵעַ.

אֵין מַה לָדַעַת
לָכֵן אֵינִי יוֹדֵעַ