אֲנִי רוֹצֶה לְזַיֵּן
אוֹתָךְ חָזָק אִם
תִּרְצִי אַחַר כָּךְ
תִּמְצְצִי אִם
תִּרְצִי. וְאַתָּה?

אֲנִי אֶהֱיֶה
אֲשֶׁר אֶהֱיֶה.

“יֵשׁ לְךָ מַבָּט
מוּזָר כְּשֶׁאַתָּה
עוֹלֶה עָלַי, יֵשׁ
לְךָ מַבָּט אַחֵר
כְּשֶׁאַתָּה גּוֹמֵר
אֲנִי פּוֹחֶדֶת”

הַלֵּב
מִתְכַּלֶּה
הָעוֹר
מַחֲוִיר
אֲנִי נֶהֱנֶה
כְּמוֹ יָרֵחַ מָלֵא
וּמָהִיר

לֹא כָּךְ:
קִיּוּמִי הָרָוֶה
כּוֹאֵב

לָךְ, כָּךְ
גַּם יִכָּתֵב:

לֹא כָּךְ:

אֲנִי עֵד
בְּעוֹלָם שֶׁאֵין
לוֹ רוֹאֶה