דֻּגְמָה:
עַל בְּנִי עֻבַּר אֲהוּבָתִי
שֶׁנִּקְבַּר בְּטֶרֶם נוֹלַד וְלֹא
הָיָה לִי יָד, לֹא
בַּקְּבוּרָה וְלֹא בְּסִלּוּק
הַנּוֹתָר, אֲנִי מִתְרוֹצֵץ
בֵּין חֲלוֹם מִתְמוֹטֵט
בְּהָקִיץ לַחֲלוֹם בַּלָהוֹת
עַל יֶלֶד מֵת אָדֹם
בַּעֲצִיץ, פּוֹעֶה אֲנִי
רוֹצֶה לִחְיוֹת

(לֹא תִּוָּלֵד עוֹלָלִי הַמָּתוֹק)
לְמִי אֲנִי בּוֹכֶה? אַף עֵד לֹא
מוֹדֵד אוֹתִי עוֹמֵד מוּל הַמָּוֶת
שֶׁאֵין לוֹ בָּבוּאָה וְגַם אֵינִי עוֹמֵד
מוּלוֹ כְּאִישׁ עוֹמֵד לִפְנֵי מַרְאָה
אוֹמֵד עַצְמוֹ בְּעֵינֵי הָעֵד
הַמֵּצִיץ. עַל כֵּן יְכַסּוּ אֶת
הַמַּרְאוֹת בַּשִּׁבְעָה. הַמָּוֶת
בָּא תָּמִיד בִּשְׁמִיעָה
וְלֹא נוּכַל לסַפְּרוֹ

לָשׁוֹן רוֹטֶטֶת רֹק מַתֶּכֶת
כְּלוּם שׁוֹתֶתֶת, מְחַטֶּטֶת
בְּמִלִּים שֶׁאֵין לָהֶן מַרְאֶה
וּדְמוּת וְלֹא דִּמּוּי. מֻשָּׂג
לֹא יֻשַּׂג. מֹחַ מֵת וּמִתְעַשֵּׁת
לְסַפֵּר אֶת הַחַי הַמֵּת: (עוֹד דֻּגְמָה)
פִּטְמַת אִמִּי, חֵיקוֹ הַחַם שֶׁל אַבָּא, צַמֶּרֶת
הַתּוּת: הַדָּם אֵינֶנּוּ, לֹא יָבוֹא
יָבַשׁ, יַחְלִיד, דָּבָר אֶחָד
לְהֵאָחֵז בּוֹ אֵין (בֶּטוֹן
וְשַׁיִשׁ מִתְכַּהֶה)

(דֻּגְמָה) אֶל קִבְרֵיהֶם הָרְחוֹקִים אֲנִי
נוֹסֵעַ לִי לְבַד שָׁעָה, בְּלִי סִבָּה, עוֹמֵד תָּר
אַחַר עֵד שֶׁיִּרְאֶה אָדָם אֵצֶל הוֹרָיו
שֶׁאֶהֱיֶה נוֹכֵחַ מוּל מוֹתָם, שֶׁיִּמָּלֵא
הַסְּתָם, שֶׁאֵרָאֶה אָדָם
(זוֹכֵר מֵתִים). אֲבָל
אֲנִי מִסְתַּלֵּק
חוֹזֵר, שׁוֹתֶה
אֶת הָרִיק: קָדוֹשׁ
קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ
הָרִיק. בַּקְבּוּק פְּלַסְטִיק
לְיַד הַקֶּבֶר הַשָּׁכֵן, הָלוֹךְ
לַבֶּרֶז וַחֲזֹר לָעֲצִיצִים
אַשְׁקֶה אֶת צִמְחִיַּת הַקֶּבֶר
הַצְּמֵאָה
כְּמוֹ זָר.
מַה לִי וְלַמָּקוֹם
הַזֶּה, אָבוֹא
עַד פִּסַּת הַבֶּטוֹן
שׁוּב וָשׁוּב, בְּלִי מִלָּה
לְמֵתַי, בְּלִי כַּוָּנַת
הַלֵּב, בְּלִי טֶקֶס
זִכָּרוֹן, קְדוֹשָׁה פִּסַּת
הַבֶּטוֹן, קָדוֹשׁ
הַמָּקוֹם הַיָּצוּק
שַׁעַר אֵין
דַּרְכּוֹ
עוֹבֵר
חוֹזֵר
הוֹלֵךְ
חוֹזֵר

(חֹדֶשׁ מֶרְץ מְתוֹק פְּרִיחוֹת. הַזְּמַן
נֶחְקָק עַל כְּלוּם, הַזְּמַן. [משורר {מיומן
לא כל כך מעודכן}
ממליץ באירוניה
כְּבֵדָה לא לְבַכֵּר
את המסַמֵן
על המסומן])