וּבַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ נָגַעְתִּי
רֶגַע בְּעוֹר הַגַּב הַלַּח שֶׁל בַּת הַשְּׁבַע-עֶשְׂרֵה
לִפְנֵי שֶׁנָּשַׁקְתִּי לְעֵינֶיהָ
הַפְּקוּחוֹת, נִרְתַּעְתִּי מִן הַפַּחַד.

הִיא בִּקְּשָׁה
לְהִתְנַצֵּל. “הָלַכְתְּ אִתִּי
בִּגְלָלוֹ?” (בִּגְלַל הַמְּזֻקָּן הַהוּא) “הוּא רָצָה
שֶׁתִּשְׁכְּבִי אִתִּי?” “הוּא מַעֲרִיץ
אוֹתִי?” “עַל מַה?” “עַל הַפֶּה
הַגָּדוֹל שֶׁלִּי?” “עַל הַרְפַּתְקָנוּתִי
הַזְּעִירָה?”

וְלָמָּה הִיא אָהֲבָה אֶת אָחִיהָ עַד
כְּדֵי וִתּוּר עַל בְּתוּלֶיהָ וְלָמָּה
בְּתוּלֶיהָ יָקְרוּ כָּךְ בְּעֵינֶיהָ
עַד כְּדֵי זֵעָה צְבוּטָה
וְאֵיךְ לֹא הִתְגַּעְגַּעְתִּי אָז
לָאָמֶרִיקָאִית שֶׁשָּׁכַבְתִּי אִתָּהּ
לֵילוֹת אַהֲבָה אֲרֻכִּים בְּאוֹתָהּ מִטָּה?
אֵיפֹה כִּבִּיתִי עוֹלָם אֶחָד
וְהִדְלַקְתִּי עוֹלָם אַחֵר?
הַאִם הִדְלַקְתִּי בֶּאֱמֶת עוֹלָם אַחֵר?
כְּלוֹמַר, הַאִם לֹא כָּבָה?

יֵשׁ תְּהוֹם אַחַת
(מְכֻוֶּצֶת מְאֹד)