בהכירו את עברי במוסד, פנה אלי ביבי לעזור לו בעניין גדעון סער. רצה סיכול ממוקד. ״אקדח או רובה צלפים?״ נרתע וביקש משהו פחות מזעזע. נשארו: רעל, מטען במכונית, חבלה בבלמים. ביבי הזיע, רצה סתם לפנטז רצח ופגש איש מרושע ומעשי כמוני. הסכמנו על שליפת פרשיה אפלה מהעבר, נגיעה בציצים, בזמן ריקוד slow, משהו ש״הארץ״ אוהב. הכנתי את ה״תחקירנית״ שלי, אבל ביבי חזר אלי ואמר: ״תשמע, גדעון הוא הומו. עזוב את כל העסק. נכון. אני פוחד ממנו, אבל אני מוכרח ללמוד להתמודד עם הפחד.״