אודות הספר:

<<זהו סיפור “פוליפוני” בכמה משמעויות של המושג. הוא רב קולי ברצף הסיפורי הנפרש בו לאורכו. כלומר, הוא מושמע מפי שמונה מגיבוריו, דמויות שונות מאוד זו מזו מבחינה טיפולוגית אישית וחברתית (מאיש עסקים המשתתף בתהליך השתלבותה של הכלכלה הישראלית הקפיטליסטית ה”וותיקה” בזו הגלובלית בת זמננו, ועד בת יוצאי עיראק שהיתה במשך שנים רבות אשה קשת יום וחברה נאמנה של המפלגה הקומוניסטית הישראלית; ממהפכן ישראלי “מקצועי” המנתק את קשריו עם ישראל, נודד לאירופה ומצטרף שם ל”שמאל החדש” המאאוסיטי, ועד לחוזר בתשובה המתנתק מן החבורה השמאלנית ונעשה לאיש ימין ותושב השטחים, וכו’).

<<כל אחד מגיבורים מדברים אלה מספר את סיפורו מזווית הראות הייחודית לו, ומפתח תוך כך טונליות סגנונית ודינמיקה רטורית משל עצמו. כמה מדוברים אלה מספרים את סיפוריהם כמין וידוי (אף כי במהלך הרומאן מושמעות מדי פעם הסתייגויות מן הערך הרוחני, ה”אמת” והאותנטיות של הווידוי כז’אנר וכמחווה רטורית), ומהם הנוקטים טון של דיווח ענייני “אפרורי”, או אף פונים במפורש אל “קורא” או “קוראים”, שאת דמותם ועמדתם המשוערת מעצבים הדוברים לפי צורכיהם. מצדו זה של הרומאן מתגלה אמנות הסיפור של המחבר, ביכולתו המובהקת להשיג דיפרנציאציה מלאה של דמויותיו כבני אדם וכקולות מדברים.>> (דן מירון, “הארץ”, 2.4.2015)

אהבת עולם