בִּגְלַל אַהֲבַת הָאֱמֶת, שֶׁהִיא שֹׁרֶשׁ הַזִּכָּרוֹן, אֲנִי שׁוֹמֵר לְךָ, בְּנִי
אֶת הַצַּעֲצוּעַ הָרִאשׁוֹן שֶׁלְּךָ, וְאֶת הַשֵּׁן שֶׁנָּפְלָה, יַהֲלוֹם נוֹצֵץ
בֶּהָלָתְךָ מִן הַשֵּׁן הַמִּתְנַדְנֶדֶת, בִּגְלַל אַהֲבַת הָאֱמֶת, אֶת שֵׁם הָאָחוֹת
הַמְיַלֶּדֶת, זְמִירָה, שֶׁהֶרְאֲתָה לִי אוֹתְךָ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, וְאֶת שְׁמוֹ
שֶׁל רוֹפֵא הַפַּגִּיָּה, ד”ר בֹּעַז, שֶׁהִצִּיל אֶת חַיֶּיךָ וְשָׁמַר עֲלֵיהֶם
כְּמוֹ עַל פֶּרַח כְּחַלְחַל (וְעַל חַיֵּיהֶם שֶׁל הֲמוֹנֵי יִלּוֹדִים יְהוּדִים
וַעֲרָבִים), וְאֶת סֶרֶט הַוִּידֵיאוֹ מִן הַחֲדָשׁוֹת וּבוֹ הַיֶּלֶד מוּחַמַד דוּרָה
מֵעַזָּה מִתְחַנֵּן עַל חַיָּיו, לִפְנֵי שֶׁנּוֹרָה בְּחֵיק אָבִיו, הַמִּתְחַנֵּן עַל חַיֵּי בְּנוֹ
וְהַחַיָּלִים לֹא יְכוֹלִים לְהִתְאַפֵּק, כִּי בַּבַּיִת אָסוּר לָהֶם לַהֲרֹג יְלָדִים
בִּזְרוֹעוֹת אֲבִיהֶם, בַּתּוֹר לָרוֹפֵא, אוֹ בָּאוֹטוֹבּוּס הַנּוֹסֵעַ עַל פְּנֵי כְּבִישׁ
בָּעֶרֶב, מֵהַשּׁוּק עַד לַשִּׁכּוּן, אֲנִי שׁוֹמֵר לְךָ בְּנִי, שֶׁתִּרְאֶה אוֹתוֹ שׁוּב
וָשׁוּב, שַׁיָּךְ לְזִכְרוֹנוֹת יַלְדוּתְךָ, לְמַעַן הָאֱמֶת, שֶׁהִיא שֹׁרֶשׁ
הַזִּכָּרוֹן, הַמָּקוֹם לְהַבְדִּיל בֵּין הַטּוֹב לָרַע, לָדַעַת מִמִּי לִפְחֹד וְעַל מִי
לַחְמֹל, וּלְמִי לְהוֹשִׁיט יָד רַכָּה, שְׁמֹר עַל יָדְךָ שֶׁתִּהְיֶה רַכָּה (וְאֶת
תְּמוּנוֹתַי בְּמַדִּים הִשְׁמַדְתִּי, שֶׁתֵּדַע)

אָמַר הַמְחַסֵּל (בִּמְעַט אַכְזָבָה)
מָה אֶעֱשֶׂה אַחֲרֵי הַצָּבָא?