“לְכוּ מִכָּאן לְשָׁם, וּבְנוּ לָנוּ
מִבְצָר, הֱיוּ כָּךְ חֵלֶק מֵאִתָּנוּ”.
לָמָּה שָׁם? לָמָּה לֹא אֶצְלְכֶם? הֲזוֹהִי
מוֹשֶׁבֶת הָעֳנָשִׁין? “לֹא רָצִיתֶם גֶטוֹ
קַבְּלוּ פַּרְוָר רָחוֹק וּמְבֻצָּר, גּוּפְכֶם
אוּלַי רָחוֹק, אַךְ רוּחֲכֶם תָּמִיד עִמָּנוּ”.
כָּכָה בָּאנוּ