זְמַנֵּי הָרַכָּבוֹת וְהַמְּטוֹסִים בַּלּוּחַ רָצִים מִתְחַלְּפִים
כִּלְשׁוֹנוֹת כַּאֲמִתּוֹת כֶּאֱנוֹשִׁיּוֹת מִלִּים
נִמְחָקוֹת נֶאֱסָפוֹת לַעֲרֵמוֹת שֶׁל הֲבָרוֹת
כְּתָאִים מֵתִים כְּבֵיצִיּוֹת בַּוֶּסֶת וּגְרּוטָאוֹת

הַיְצִירָה הַיְשָׁנָה הַמִּלִּים נֶאֱסָפוֹת כֻּלָּן
מְחֻלָּקוֹת מֵחָדָשׁ שָׂפָה שִׁירָה
אַחֶרֶת אַדִּירָה. רוּחַ בָּא בַּקּוֹלוֹת וּבָעֲצָמוֹת
הַיְבֵשׁוֹת כְּגֶשֶׁם קַל כְּמוֹ טַל, לֹא בֶּכִי. בַּל נִטְעֶה
שֵׁנִית בַּהֲקַלָּה.
אֶקְדַּח הַלֵּב יֻשְׁחַם וְיִתְקַשֶּׁה כִּסְחוּס עַד עֶצֶם
יִתְכַּסֶּה שֵׂעָר. אוּלַי עוֹד נִתְנוֹדֵד כַּהֲלוּמִים
הֵן בָּלַעְנוּ אֲפִלּוּ אֶת הַיָּם. לֹא נַזִּיעַ
אוֹתוֹ וְלֹא נְבַכֶּה אוֹתוֹ אוּלַי
נַשְׁתִּין אוֹתוֹ בַּדֶּרֶךְ עַל הַקְּדֻשּׁוֹת הַקְּטַנּוֹת
וְהַגְּדוֹלוֹת (כְּמוֹ זוֹנָה אַחֲרֵי כָּל לָקוֹחַ) וְהַדְּרָכִים
הֲרֵי גְּדוּשׁוֹת קְדֻשּׁוֹת

כָּאן בַּתָּכְנִית גַּם הָרְשׁוּת לֶאֱהֹב לִפְעָמִים אֲפִלּוּ
עֲרֻמִּים וַחֲבוּקִים כְּיָם עַל מֵזַח מִתְפָּרֵק בַּמַּר (אֶת חֲגוֹרֵי הַשִּׂנְאָה
לֹא לְהוֹרִיד) נִתְגַּדַּל וְנִתְקַדַּשׁ כִּי הָאֲדָמָה שֶׁלָּנוּ וְהַשָּׁמַיִם
שֶׁלָּנוּ וְנִתְגַּדַּל וְנִתְקַדַּשׁ

רומא מארסיי, אוקטובר 74