וַאֲנִי לֹא מְבִינָה לָמָּה הָעִוְרִים לֹא קוֹרְעִים
אֶת הָאֲדָמָה וְהַנְּחשֶׁת בִּצְוָחוֹת אוֹ מָה?
כֵּן אֲנִי יוֹדַעַת לֹא רַק הָעִוְרִים גַּם הָאֲחֵרִים
הָעשֶׁר וְהָעֲנִיִּים. בַּחֲשֵׁכָה אֲנִי יוֹדַעַת עוֹמְדִים, כַּמָּה זֶה
טִפְּשִׁי לֶאֱסֹף עִתּוֹנִים, הוֹכָחוֹת, בַּחשֶׁךְ, יָדַיִם מְלַטְּפוֹת
אֶת יְרֵכַי, עוֹמְדוֹת עֵינַיִם
כְּמוֹ צִפֳּרִים רְעֵבוֹת, כַּמָּה קָשָׁה הָאוֹרְגַּזְמָה
בַּקֹּר, הָעֵינַיִם קְשׁוּרוֹת כְּמוֹ צִפֳּרִים
שֶׁאִבְּדוּ אֶת הַסֵּדֶר הַטּוֹב שָׁכְחוּ
אֶת מִי לַעֲקֹף וְאֶת מִי לִתְקֹף וְהֵן עָטוֹת עַל הַקָּדוֹשׁ
חשֶׁךְ. חוֹתְכִים גּוּפוֹת אָדָם כְּרַכְּבוֹת מַשָּׂא אֶת הָאֲוִיר
בִּנְשִׁימָה נִמְשֶׁכֶת עוֹד חֹם יֵשׁ חָזֶה נָקִי
בְּגוּף גָּדוֹל עַכְשָׁו נוֹלַד
כִּנְשִׁימוֹת אוֹהֲבִים מִזְדָּרְזוֹת יַחַד, בְּרַגְלַיִם לֹא רְגִישׁוֹת
בְּאֶבְרֵי מִין נְטוּיִים קָדִימָה,רוֹטְטִים כִּכְלָבִים מְרִיחִים,
יָדִיּוֹת פִּצּוּץ כְּבֵדוֹת, רָאשִׁים צְפוּפִים לַעֲיֵפָה
לְהִתְפָּרְקוּת, בֶּכִי נֶאֱגָר מוּמָר קָפוּא וַחֲגִיגַת הַבָּשָׂר
בָּשָׂר וָחַי, בְּשָׂרֵנוּ חַי, עוֹד בְּשָׂרֵנוּ נָע
“תַּרְגִּישׁ פֹּה, גַּם אֵבֶר מִין נְקֵבִי יֵשׁ לוֹ קַשְׁיוּת שֶׁל עֶצֶם”
וּכְשֶׁנִּהְיֶה בַּשֶּׁמֶשׁ יִהְיוּ הַפְּטָמוֹת שֶׁלִי זְקוּרוֹת בָּאוֹר
כְּמוֹ מְחוֹגִים צֵל שָׁעוֹת יָמִים שְׁלֵמִים זְמַנִּים זְמַנִּים