עַל אֵם הַדֶּרֶךְ עוֹמֵד שׁוֹדֵד
דְּרָכִים גָּדוֹל, הָאַכְזָר בָּאֲדוֹנִים.
הַדֶּרֶךְ נִמְשֶׁכֶת, הוּא אוֹמֵר
אֲבָל אַתָּה לֹא. מַה נִּשְׁאַר לָנוּ
אִם לֹא לְרוֹקֵן אֶת הַכִּיסִים
וּלְחַלֵּק מַהֵר אֶת הָאֲהָבוֹת
שֶׁשָּׁמַרְנוּ מִשּׁוּם מָה
לַיָּמִים הַבָּאִים. אֵין
יוֹתֵר יָמִים בָּאִים