לֹא רָאִיתִי שׁוּם גֶּבֶר שׁוֹכֵב בַּשֶּׁמֶשׁ וּזְבוּב עַל פָּנָיו, לֹא רָאִיתִי אִשָּׁה
מַפְצִירָה בּוֹ תָּקוּם, בִּדְמָעוֹת, בְּעֵינֶיהָ לֹא רָאִיתִי בְּעָתָה, לֹא רָאִיתִי יֶלֶד
מְחַפֵּשׂ אֶת אִמּוֹ בַּכְּפָר הֶהָרוּס, לֹא רָאִיתִי סַבְתָּא יוֹשֶׁבֶת לְצַד דֶּרֶךְ
שְׂרוּפָה, לֹא רָאִיתִי בַּכְּפָר הֶהָרוּס אַף יַלְדָּה לֹא רוֹעֶדֶת מִפַּחַד, לֹא
רָאִיתִי אִשָּׁה מִתְלַבֶּטֶת לְרֶגַע מַה לֹּא לָקַחַת, יֶלֶד וְשֶׁמֶן וְשַׂק שֶׁל זְרָדִים
עַל הָרֹאשׁ, לֹא רָאִיתִי גֶּבֶר רָץ לִקְרַאת הַבָּאִים אֶל הָעִיר, לֹא רָאִיתִי
אֵיפֹה בְּנִי, לֹא רָאִיתִי אֵיךְ מַסְבִּירִים לָעוֹלָל לֹא לִבְכּוֹת כִּי זוֹרְקִים
לַמַּרְתֵּף רִמּוֹנִים, לֹא רָאִיתִי אַף אִמָּא לֹא מְיַשֶּׁנֶת אֶת בְּנָהּ הַלֹּא
חַי בְּחֵיקָהּ הַשָּׂרוּט, לֹא רָאִיתִי, לֹא שָׁמַעְתִּי, לֹא הִפְצַצְתִּי בְּנֵי
אָדָם, לֹא הִפְגַּזְתִּי כְּפָר וְלֹא עִיר וְלֹא בֵּית סֵפֶר וְלֹא מִרְפָּאָה, לֹא
הָיִיתִי טַיָּס לֹא הָיִיתִי תּוֹתְחָן, לֹא הָיָה לִי אָהוּב בְּסַיֶּרֶת חָרוּב
לֹא מָרַחְתִּי גְּבוּרָה פַּחְדָנִית בְּצִבְעֵי צִדְקָנוּת עַל פְּנֵי עִתּוֹנִים
לֹא צָרַחְתִּי רוֹצִים מִלְחָמָה. כָּתַבְתִּי שִׁירִים, נָתַתִּי לָרוֹצְחִים סִפּוּק
דֶמוֹקְרָטִי. (“וְתַגִּיד לִי, אֶחָד טַיָּס שָׁוֶה כַּמָּה אוֹטוֹבּוּסִים מִתְפּוֹצְצִים?”
“לֹא, לֹא מִבְּחִינַת הַיְעִילוּת וְלֹא מִבְּחִינַת הָעֲלוּת, אֶלָּא מִבְּחִינַת הַקַּלּוּת”)

13.8.2006