וְכָתוּב בַּתַּלְמוּד:
“הַבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ
בַּחֲלוֹם, מֻבְטָח לוֹ
שֶׁהוּא בֶּן הָעוֹלָם
הַבָּא”. הַיֶּלֶד שֶׁלִּי
וְשֶׁלָּךְ, בְּחַדְרֵי שֵׁנָה
רְחוֹקִים, חוֹלְמִים. לֵיל
יוּלִי חַם וְלַח, יַהֲלוֹמֵי
זֵעָתֵךְ הַמְּלוּחָה מְתוּקִים
לִי, לֹא יַסְתִּירוּ אֶת הָעוֹר
הַנּוֹצֵץ עוֹד יוֹתֵר בְּעֵירֹם
לְבַדֵּךְ בַּמִּטָּה הָרְחוֹקָה
וְהָעוֹר לֹא יִסְכֹּר אֶת הַדָּם
הַשָּׁחוֹר, וְהַדָּם לֹא יִשְׁטֹף
אֶת הַפַּחַד, וּפַחַד לֹא יַחְנֹק
תְּשׁוּקָה, תְּשׁוּקָה לֹא תִּמְלֹק
אַהֲבָה, אֲבָל הָאַהֲבָה הַמְּעוּכָה
כְּבָר לֹא תִּמְלֹךְ
עַל חַיֵּינוּ, חַיֵּי מִשְׁפָּחָה
אֲרוּחָה, הַשְׁפָּכָה, חַיֵּי
עֶבֶד וְשִׁפְחָה, זֶה כָּל מַה
שֶּׁנִּשְׁאַר מִתִּפְאֶרֶת
הַמְּלוּכָה. וְאַיֵּה
הַמַּהְפֵּכָה? בְּמִטּוֹתֵיהֶם
חוֹלְמִים יְלָדֵינוּ (כָּתוּב:
“בָּא עַל אִמּוֹ בַּחֲלוֹם
יְצַפֶּה לְבִינָה”)