בְּאַחַד הַלֵּילוֹת אַחֲרֵי זְוָעַת צִידוֹן הָרְחוֹבוֹת הִסְרִיחוּ שָׁם מֵרֹב גְּוִיּוֹת
וְהָרַדְיוֹ דִּוַּח בְּהַרְחָבָה עַל דֻּבְדְּבַן הַלְּבָנוֹן נָסַעְנוּ לָנוּ שׁוֹתְתִים כְּאֵב
אָסוּר פּוֹחֲדִים לְהוֹדוֹת אֵיךְ הָיִינוּ מוּמָרִים חִפַּשְׂנוּ מָקוֹם לִבְכּוֹת

וְהַמְּכוֹנִית נָסְעָה כְּאִלּוּ מֵעַצְמָהּ לְאֹרֶךְ חוֹף הַיָּם כְּאִלּוּ
מֵעַצְמָהּ דַּוְקָא לְיָפוֹ. בְּחָרְבוֹתֶיהָ, בְּעָנְיָהּ, בְּצַחֲנָתָהּ בִּקַּשְׁנוּ
אַחֲרֵי שְׂרִידֵי הַהוֹד אֲשֶׁר אָבַד לִפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים
עוֹד לִפְנֵי שֶׁיָּצָאנוּ מֵהַבֵּיצִים
שֶׁהוּטְלוּ בִּשְׁבִיל עֲתִידֵנוּ הַטּוֹב בְּקִנֵּי הַזָּרִים. וְדָבָר לֹא הָיָה שָׁם חוּץ
מֵהֶמְיַת הַיָּם, נְבִיחַת הַכֶּלֶב וְצִוְחַת הַנַּרְקוֹמָן חָשַׁבְנוּ.
וְדָבָר לֹא הָיָה חָזָק דַּיּוֹ לִבְכּוֹת בְּחֵיקוֹ
לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים, חָשַׁבְנוּ
לֹא עָלֵינוּ
כֵּן עָלֵינוּ, כֵּן.
אֲבָל גַּעְגּוּעֵי הַמְּגֹרָשִׁים, הַנּוֹדְדִים, הַפּוֹסְחִים עַל הַכּוּכִים בּוֹנִים
לָהּ כְּתֵפַיִם שֶׁל בַּרְזֶל אָמְרָה לִי סָאלְוָה אַבּוּ חַאדְרָה פֶּדָגוֹגִית פָלַסְטִינִית
בְּאֵירוֹפָּה פָּגַשְׁתִּי אוֹתָהּ אַחֲרֵי הַחֻרְבָּן הַשְּׁלִישִׁי.
הִיא מִיָּפוֹ, אַחַר כָּךְ הִיא מֵעַזָּה, אַחַר כָּךְ הִיא מִכּוּוֵית: דּוֹאֶגֶת, חִוֶּרֶת, מְעַשֶּׁנֶת הַרְבֵּה
מְחַבֶּלֶת בִּלְשׁוֹן הָרוֹצֵחַ. גַּעְגּוּעֵי הַמְּגֹרָשִׁים עוֹטְפִים שׁוֹמְרִים חָזָק עַל יָפוֹ. אֵלֵךְ לְיָפוֹ מֵאֵירוֹפָּה לֹא
בֵּיתִי אֶשְׁאַל אֶת הַזְּקֵנִים הֵיכָן עוֹמֵד בֵּיתָהּ. אַבִּיט בּוֹ. אֶשְׁמֹר עָלָיו
בִּשְׁבִילָהּ שֶׁתָּשׁוּב. כִּי תָּשׁוּב

יולי 1982